2012? 2239!

סוף העולם מתקרב, וזהו ניבוי מדעי. בעוד כמה מיליארדי שנה תתנפח השמש, יותר ויותר דווקא ככל שמאגרי הדלק שלה יידלדלו, החום על כדור הארץ ייעשה בלתי נסבל, ולבסוף – הארץ עצמה תיבלע בתוך השמש. לחיים, לא משנה כיצד עוד יתפתחו, לא יהיה סיכוי על כדור הארץ. אם תתגלה טכניקת מסע בין כוכבי שתאפשר לבני אדם או לגזעים תבוניים אחרים שיתפתחו מהם או לצידם למצוא כוכבים אחרים, יהיה זה פתרון, אך נראה שגם הבריחה מכדור הארץ תניב תועלת זמנית בלבד, משום שעתידו של היקום כולו לוט בערפל. החוק השני של התרמודינמיקה קובע שאנרגיה הולכת ומתפזרת, ולפיכך מצפה ליקום מוות אנרגטי שיביא איתו דממת נצח. הנחמה היא שתהליכי ההתקררות וההתכלות של היקום יתנהלו בצעדי צב שטווחי הזמן שלהם לא ניתנים לתפיסה אנושית בכלל.

בנוסף ישנה תיאוריה מתחרה – תיאוריית הניתור הגדול (Big Bounce) חוזה שהיקום יתכווץ בסופו של דבר לנקודה סינגולרית שממנה יתחיל מפץ גדול חדש שיביא עמו יקום חדש. כך או כך, הידיעה שכל מה שהאדם יצר יתאדה בנצח שלא יותיר אפילו אפר ואבק, יכולה לעורר רגש עז של ענווה. הפילוסוף הבריטי ברטראנד ראסל ראה זאת כהוכחה לחוסר המשמעות של הקיום:"כל עמל הדורות, כל המסירות, כל ההשראה, כל ברק הגניוס האנושי נועד לכיליון".

מה הדתות אומרות

בציפייה לסוף העולם הדת והמדע אינם כל כך שונים. הרבה יחסי ציבור ניתנו לסוף העולם של בני המאיה שמנבאים שכולנו לא נשלים את שנתנו הנוכחית, שנת 2012, אבל לא רק דת המאיה אלא גם היהדות רואה את סוף העולם מתקרב, ובאופן שמזכיר את תיאוריית הניתור הגדול, גם היא רואה בכך הזדמנות לשחר של עולם חדש.

הדד ליין של היהדות קרוב הרבה יותר, אם כי מבחינת האנשים החיים היום ההבדל קלוש. גם אותו לא נזכה לראות בעיניים, גם לא נכדינו. אבל נכדיהם של הנכדים בהחלט עשויים לחיות בתקופה הגורלית הזו. לפי הנטען בתלמוד בבלי במסכת סנהדרין (צז א), העולם יסיים דרכו אחרי 6,000 שנה בדיוק. בשעת כתיבת שורות אלו חלפו כבר 5,772 שנים מבריאת העולם, על פי ספירת היהדות. 228 שנה מפרידים בינינו לבין שנת הקץ.

עד שנת ששת אלפים אמורים להתרחש שלל מאורעות אפוקליפטיים: מלחמת גוג ומגוג, בוא המשיח, תחיית המתים, ולסיום, תקופה שלווה שבה צדיקים יתענגו על בשר לוויתן כשר.   ככל שחולפות השנים ללא משיח, לקראת סיום האלף השישי, מתגבר החשש שלא יהיה די זמן בין הגעת המשיח לבין החורבן בסוף המילניום היהודי השביעי כדי לענג את הצדיקים כיאות בימי המשיח.  אל לתת לאכזבה להתגנב ללב. אומרים שהימים צפויים להתארך, ובתקופה שלפני סוף האלף, כל יום יהיה ארוך בהרבה מהימים כפי שהם בתקופתנו.

חורבן או שינוי?

אין תמימות דעים האם בשנה הששת אלפים לבריאה ייחרב העולם ויחזור לתוהו ובוהו, או שמא הוא רק ישתנה בצורה דרמטית ויהפוך לגן עדן שבו ישכנו הצדיקים בשלווה מוחלטת.

המקובלים מחזיקים בהשקפת החורבן, אך נותנים לה נופך מחזורי. הקדוש ברוך הוא בורא עולמות ומחריבם, ולפיכך העולם אמנם חרב מדי ששת אלפים שנה, אך כמו ביקום מאסכולת הניתור הגדול, החורבן הוא רק פתיח להתחלה מחודשת. עולם חדש ייבנה מבראשית, והמעגל יימשך. ברוח זאת יש רבנים שמסבירים את מאובני הדינוזאורים וכל מיני יצורים שלא היו אמורים להתקיים לפי סיפורי המקרא, כאילו הגיעו מעולמות חרבים שקדמו לעולם שבו אנו חיים.

מה פשר ארגז החול הקוסמי הזה? איזו תכלית יש במעגל בנייה והרס מתמשך? הרב יוסף דב סולובייצ'יק, כדרכו של דרשן גדול, מצא בכך לקח נאה מאלוהים לבני האדם. גם אם לא הולך להם בחיים, הם יכולים להרוס הכול ולהתחיל לבנות מחדש.

השאלה המסקרנת שמעלה התיאוריה המחזורית של המקובלים על עולם נבנה על גבי עולם חרב, היא האם הלולאה של העולמות המתחלפים נמשכת עד אין קץ, או שהיא קצרה בזמן. כרגיל, יש השקפות שונות בנושא. יש טוענים שאחרי 49 אלף שנה, כעבור שבע עולמות, יגיע זמן היובל, ויסיים את מעגל הלידה והמוות של העולמות. ההשקפה הזו מקבילה בין העולמות המתחלפים לבין המחזור החקלאי שבו מדי שבע שנים מוכרזת שנת השמיטה, בה האדמה שובתת מעבודה חקלאית, ומדי שבע שמיטות, כעבור 49 שנים, מגיעה שנת היובל, שנה שבה המשחק  הכלכלי חוזר לנקודת האפס.

זה די קרוב!

בסופו של דבר שנת ששת אלפים היא מעבר לפינה, במונחים היסטוריים, למרות שאף אחד מאיתנו, החיים כיום, לא יהיה שם. היא תחול בסוף שנת 2239, עוד לפני ש-2240 תיכנס.  הטענה שסוף העולם הוא, בסך הכול, די קרוב, לא מופרכת. האסטרונום המלכותי הבריטי, מרטין ריס, העיר שייתכן מאוד שבמרחב הזמן העצום בן מיליארדי השנים שחוקרים הקוסמולוגים, הזמן החשוב ביותר הוא כאן ועכשיו. סיכויי ההישרדות של הציביליזציה שלנו במאה הנוכחית הם בעיניו לא יותר מפיפטי פיפטי. הטכנולוגיה המודרנית נותנת לאנושות יכולות הרס שמאפשרות לשנות כליל את סיפורה של הפלאנטה שלנו. חיידקים משובטים עלולים לצאת מכלל שליטה, הרובוטים שניצור עלולים להשתלט עלינו, צאצאיו הרוחניים של אוסאמה בין לאדן יניחו את ידם על הטכנולוגיה שמובילה לפצצה התרמו-גרעינית האולטימטיבית או שמאיץ חלקיקים חזק מדי יחולל חור שחור שיבלע את כולנו.

אף על פי כן, מבלי להיות אופטימיים יתר על המידה, מותר לקוות שבשנת ששת אלפים תתקיים עדיין ציביליזציה אנושית.

יהיו אז דתיים?

בהחלט גם ייתכן שהיהודים המאמינים יהיו מרכיב משמעותי בפלנטה בשנת ששת אלפים. בקצב ההתרבות הנוכחי של החברה החרדית, 7 ילדים לאישה, בשנת 2239 יחיו למעלה מעשרה מיליארד חרדים. מספר קצת קשה לתפיסה, בהתחשב בעובדה שכיום המספר הכולל של האנשים החיים על כדור הארץ נמוך בהרבה מעשרה מיליארד.   המספר עשרה מיליארד הוא לא אומדן רציני לדמוגרפיה החרדית של העתיד, אלא רק בא להדגים את משמעויותיו של גידול אקספוננציאלי במימדים הנוכחיים. עד כמה שניתן לחזות, המשכו של גידול אוכלוסיה אצל החרדים בקצב הנוכחי לאורך שנים יביא לקריסת המערכות הכלכליות, הרפואיות, החברתיות והאקולוגיות שמאפשרות אותו, הרבה קודם העשרה מיליארד, המיליארד, או כנראה אף העשרה מיליון. עם כל זאת, העובדה שאצל היהודים החרדים, וגם אצל חלק מהדתיים, קיימת תרבות של הולדה מרובה לצד תוחלת חיים גבוהה, באופן שמעטים כמותו קיימים בעולם כיום, יכולה לרמז שיהיה להם משקל משמעותי בעולם של העתיד הרחוק. אחרי הכול, זהו אל"ף בי"ת של אבולוציה: מי שמוליד יותר צאצאים שורדים, הופך את העתיד לבן דמותו. אולי יהיו הרבה יהודים דתיים בעולם בשנת 2239.

מה יעשו מול אכזבה?

נותר לתהות איך יגיבו המאמינים בפתח שנת ו' אלפים א', אם משיח יתבושש להגיע. אחד מגדולי ראשי הישיבות בליטא הצהיר פעם כי לא תתרופף אמונתו אפילו ביום האחרון של האלף השישי, אם משיח לא יגיע. אך מה היה קורה ביום למחרת? האם בראש השנה בשנת 2239 תתחולל האכזבה הדתית המוחצת ביותר בתולדות היהדות מאז התאסלמותו של שבתאי צבי? מן הסתם זו תהיה אווירה נוחה למשיחי שקר, בדומה למה שקרה בסוף המילניום הראשון אצל הנוצרים. ההיסטוריון ישראל יעקב יובל טוען שדי היה במתח המשיחי שהקדים את שנת חמשת אלפים לספירה היהודית כדי לחולל השפעות היסטוריות הרות גורל. שנת ששת אלפים נחשבה מאז ומתמיד לגורלית הרבה יותר.

ובכל אופן, על אף מרכזיות שנת ששת אלפים כשנת קץ העולם במקורות היהדות, גם אם לא תבוא אז גאולה שתשיב את כדור הארץ למצבו הבתולי, זה לא סוף העולם, תרתי משמע.

ראשית, שלא כמו רוב חכמי היהדות, לרמב"ם דעה משלו. הוא מקדיש כמה פרקים ב"מורה נבוכים", כדי להדגיש שהעולם הוא נצחי ולא צפוי לו שום חורבן, ואת הדעה על החורבן בשנת ששת אלפים הוא פוטר כדעת יחיד. יצוין שלחכמים אחרים לא היה קל לשמוע את דברי הרמב"ם, שנשמעו להם סותרים את עיקרי האמונה, ורבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, היה משוכנע שהרמב"ם דווקא כן האמין בחורבן, ולא ממש התכוון כשכתב אחרת.

שנית, היהדות כבר ידעה הרבה תחזיות על קץ מתקרב, שלא הולידו דבר. לפעמים אפילו התחולל אסון גדול בדיוק באותה שנה שציפו בה לגאולה, מה שנתפס בידי המאמינים לא כנוק אאוט של צחוק גורל מרושע, אלא כסימן לכך שאכן השנה הייתה מועדת לאירועים יוצאי דופן שהתהפכו לרע מטוב בגלל עוונות הדור.

כשלונות העבר

בין החוזים הכושלים ניתן למנות את רבני העבר הרחוק שנקבו בשנה 1648 כשנת הגאולה. בפועל התחילו בה הפרעות בהנהגת חמלינצקי, האסון הגדול ביותר שקרה ליהודים מאז מרד בר כוכבא. מאות שנים אחר כך חזה פרשן המקרא המלבי"ם את שנת 1914 כשנת הגאולה, אך זו תיזכר בהיסטוריה רק כשנת פריצתה של המלחמה האיומה ביותר עד אותו זמן. מצד שני, אפשר, עם מעט יצירתיות, לסנגר על החישוב הזה, אם זוכרים שהמלחמה הולידה את הצהרת בלפור.

הזוהר קבע שבשנת 1840, כאשר יחלפו שש מאות שנה באלף השישי, ייפתחו מעיינות החוכמה מלמעלה ומלמטה. מאחר שלא קרה אז שום דבר מרעיש במיוחד בתחום הרוחני, מסביריו נאלצו לתת לאמרה הזו פרשנות חילונית באופן יוצא דופן, וקבעו שהכוונה היא להישגים המדעיים והטכנולוגיים שאכן הושגו מאז, בקצב מסחרר (ההישג המדעי הבולט ביותר הסמוך לאותו זמן היה התגבשות תורת האבולוציה במוחו של צ'רלס דארווין. יהיה מוזר אם דווקא על הישג כופרני זה בחר ספר הזוהר לבשר כמעיין חוכמה) .

החשש מפגיעה באמונה אם ינקבו בזמן לגאולה וזמן זה יתבדה, הביא את חז"ל לקלל את מי שעוסק בחישובי קץ, אך הדבר לא הניא את גדולי הרבנים מלעסוק בחישובים. אפילו הרמב"ם, רציונליסטי כל כך, שכאמור לא ראה את שנת ששת אלפים כשנת סוף העולם והיה עוין לחישובי קץ מאין כמוהו, לא התאפק ובאגרת שלו ליהודי תימן שהתייסרו אז בגזרות קשות נקב בתאריך שקיבל מאבותיו לחזרת הנבואה בישראל שתביא איתה את תחילת ימי המשיח, שנת  1216. הרמב"ן, שחי מאוחר יותר, נקב בשנת 1358 כתאריך לביאת המשיח, והסביר את נכונותו לחשב בנימוק אופטימי: הגאולה קרובה, ולכן חישובים בתקופתו כבר אינם מעוררים יאוש, כפי שחששו חז"ל, אלא תקווה.

למרות כשלונות העבר המנהג לחשב קצין נמשך עד לימינו. אפילו אדם מתון ופוסק זהיר כמו הרב חיים דוד הלוי, רבה הספרדי של תל אביב שהיה מזוהה עם הציונות הדתית, התעסק בהן והגיע למסקנה שהגאולה צפויה בסביבות שנת 1990. גם תחזית זו התבדתה אף על פי שמלחמת המפרץ שאירעה בסמוך עוררה תקוות רגעיות שהגיעה העת. מה עוד שג'ורג', שמו הפרטי של הנשיא בוש האב, דומה למדי לשם גוג, אחד הצדדים במלחמת גוג ומגוג.

נותר לבדוק אם יצדק דווקא מחשב קץ לא יהודי, שנודע בגאונותו בתחומים רציונאליים יותר, אייזיק ניוטון, בן המאה ה-17. האיש שאלברט איינשטיין אמר עליו כי "הטבע היה עבורו ספר פתוח, והוא ידע לקרוא ממנו ללא מאמץ". מכתביו האזוטריים שנמצאים בבית הספרים הלאומי בירושלים מתברר שהוא סבר שקץ העולם יגיע בשנת 2060. התחזית הזו, שהתבססה על פרשנותו לספר דניאל ולברית החדשה, מצביעה על אישיות סבלנית במיוחד, מאחר שבניגוד לו, רוב מחשבי הקץ נוטים להאמין שהגאולה תדפוק בדלת עוד בימי חייהם.

---

לקריאה נוספת:

ריצ'ארד דוקינס דן בהשלכות של תיאוריות העולמות המקבילות למיניהן על שאלת קיום אלוהים. ראה "יש אלוהים?", תרגמה עדי מרקוזה-הס, ספרי עליית הגג, ירושלים 2008, עמ' 210 והלאה

 Russell, B., Why I'm not a Christian, Allen and Unwin,New York, 1957, p. 107

 על הארכת הימים אחרי הגאולה – רבי פנחס אליהו מווילנה, ספר הברית השלם, חלק ב, מאמר יב, פרק ט.

 סיכום הדעות באשר לאופיה של הגאולה – אצל הרב יהודה חיון, אוצרות אחרית הימים, חלק א, פרק יד,

האם היו קיימים עולמות קודמים? הסבר זה עורר את התנגדותו של הרבי מחב"ד, שקבע לפי שיטת האר"י, כי העולמות הקדומים היו רוחניים בלבד. ראה אגרות קודש יג, ד'תיד

דרשתו של הרב סולובייצ'יק – נפש הרב, עמ' סח

 מחזורי העולמות – משה חלמיש, מבוא לקבלה, ספרית אלינר, ירושלים תשנ"א, עמ' 62

 סכנות קרובות של השמדה – Martin Rees, Our Final Hour: How Terror, Error, and Environmental Disaster Threaten Humankind’s Future in this Century, On Earth and Beyond,New York: Basic Books, 2003

חיים אפרים זייטשיק, המאורות הגדולים, ירושלים, תשכ"ט, עמ' קנז – על הסבא מנובהרדוק שלא היה מאבד אמונתו

על המתח המשיחי באלף הקודם: ישראל יעקב יובל, "שני גויים בבטנך: יהודים ונוצרים – דימויים הדדיים", עלמא, עם עובד, תל אביב תש"ס, פרק שישי

הרמב"ם במורה נבוכים מכחיש חורבן. חלק ב, פרקים כז – כט

 משנה תורה, הלכות תשובה, פרק ח, הלכה ח. ראה ראב"ד וכסף משנה, נגד הכחשת החורבן.

 התחזית ל-1648 על פי ספר הזוהר, מדרש הנעלם, בראשית קלט ב

 התחזית ל-1914 במלבי"ם, ספר דניאל, יב יב

 מה קרה ב-1840? ראה אצל הרב יהודה חיון, אוצרות אחרית הימים, חלק א, פרק טו א

 תחזית הרמב"ם, אגרת תימן. באתר דעת: http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/teyman-2.htm

 תחזית ל-1358: הרמב"ן, ספר הגאולה, מאמר רביעי

 תחזית ל-1990: שו"ת עשה לך רב, כרך א, סימן ב

 אייזיק ניוטון חוזה את סוף העולם ב-2060

תמונת היקום בצעירותו מקורה בנאס"א ובאס"א (סוכנויות החלל האמריקנית והאירופאית). צולמה בידי טלסקופ החלל האבל – http://en.wikipedia.org/wiki/File:Hubble_ultra_deep_field_high_rez_edit1.jpg