יהודים על הירח

פורסם: 24/05/2012 ב-עתידות

ב-21 ביולי, 1969 ירד ניל ארמסטרונג מהחללית "אפולו" ופסע על אדמת הירח. היה זה צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות ועבור ההלכה – מאומה מעבר לדריכה במקום.  ההגעה לירח לא שינתה דבר בעולם הדתי היהודי, על אף שהותירה חותם, לא אחיד באופיו, על כמה מהרבנים.

אדם על הירח

האם הירח חי וקדוש?

בקרב הממהרים להזדעזע הגעת בני אדם אל "הלבנה הקדושה" נראתה בגדר חילול הקודש ממש. היהדות מעולם לא ציפתה לקרבה הדוקה כזו בין יצורי אנוש לבין הירח. אל הלבנה פונים יהודים מדי חודש בחודשו, בעת התחדשותה, ומתפללים שכשם שאינם יכולים לגעת בה, כך לא יוכלו אויביהם לגעת בהם לרעה. המטאפורה העתיקה הזו פתאום הועמדה במבחן. אחרים הופתעו מכך שאדם הגיע אל הירח ומצא בו קרקע סלעית שנראית נטולת כל ניצוץ נשמה, בניגוד לדעת הרמב"ם שמקורה באריסטו, לפיה הירח, כמו גרמי שמים אחרים, הוא יצור חי בעל נפש.

יצוין שגן החיות הפלנטרי שראה הרמב"ם בעיני רוחו לא התקבל על דעת רבים מחכמי היהדות הרבה לפני שכף רגלו של ארמסטרונג נחה על הירח. עשרות שנים לפני אפולו 11 כבר התווכח ההיסטוריון הדתי זאב יעבץ עם הרב קוק בשאלה האם קביעתו של הרמב"ם שהירח הוא יצור חי היא טענה מוזרה הסוטה ממסורת היהדות. יעבץ טען שכן. הרב קוק הגן כמובן על הרמב"ם, והביא ראיה שטענתו לגבי חיות הירח היא סבירה – מהחיידקים. כמו הירח, חיותם לא נראית לעין אדם, ובכל אופן אין עוררין שהם יצורים חיים, וחייהם מניעים את התהליכים המרכזיים של הבריאה.

מצוות על הירח

בלי קשר למידת החיות של הלבנה, שאלה שרלוונטית בעיקר לשחקני "ארץ, עיר, חי, צומח", נעשתה שאלה אחרת מתבקשת בעקבות הנחיתה, רלוונטית יותר: האם אדם חייב במצוות על הירח.

בתורה קיימות מצוות רבות התלויות במקום ובזמן. הירח רחוק שלוש מאות אלף קילומטרים מכל מקום על פני הארץ, וזמני היום בו שונים לגמרי מזמני הארץ. לפיכך, "אם היתה תורה ניתנת בשמים, היתה מתכונתה צריכה להיות שונה במקצת דברים ממתכונתה זו שניתנה על הארץ", כתב הרב בן ציון פירר, והגיע למסקנה הנועזת למדי שהתורה ניתנה על הארץ בלבד, ואין חובה לקיימה על הירח. אף שחלק מהמצוות דווקא כן ניתן לקיים בירח, "אין תורה לחצאין", אין להוסיף או לגרוע מהתורה, ולפיכך לא ניתן לומר שרק חלק מהתורה יישמר. למעשה, טוען הרב פירר, הדברים כתובים בתורה במפורש – "אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות… כל הימים אשר אתם חיים על האדמה" (דברים יב), על האדמה ורק על פני האדמה. הירח אינו קרוי "אדמה" אלא "שמים".

דעתו של הרב שלמה גורן, הייתה לעומת זאת, שאף על פי שאין קיום תורה על הירח, הרי שבני אדם שיבואו לגור בו, ישתמשו במתקנים סגורים שיאפשרו להם קיום חיים בתוכם, מתקנים אלו יכולים להיחשב כשלוחה של הארץ, ולפיכך בני האדם יחיו למעשה במעין שגרירות של כדור הארץ על הירח ודיני כדור הארץ וזמניו עדיין יחייבו אותם. הרב פירר אינו מסכים. הוא מביא הקבלה מבריקה מהדינים הנוהגים לגבי ספינה שבאה אל ארץ ישראל. כמו שחיים על פני הירח אינם דבר אפשרי לבן אדם, לא ניתן לחיות על קרקעית נהר בארץ ישראל, שמעליה מים. ניתן לחיות מעליה רק בספינה. אך אף אם הספינה נחשבת מתקן שהגיע מחוץ לארץ, בכל אופן הנמצא בספינה כזו מתחייב בדיני הארץ. הקרקעית קובעת, אף על פי שבשל היותה טבולה במים, לא ניתן לקיים מעליה חיים מבלי מתקן עזר.  גם בירח, מסיק הרב פירר, קרקעיתו קובעת, אף על פי שלא ניתן לקיים עליו חיים עצמאיים.  הרב פירר מסייג את דבריו באומרם שהם רק בגדר "הרהור ראשון", ואינו מפרט מה דינם של "לא תרצח", "לא תגנוב" ו"לא תנאף", והאם גם הם מתבטלים על הירח.

הרב מנחם כשר הגיב בחריפות לפטור הקוסמי ממצוות, "איך אפשר לחדש דבר תמוה כזה" הוא תוהה, ושואל לאן נעלמה קדושתו של היהודי שהגיע אל הירח. לגבי הקושי לחשב זמני יממה על הירח, ולקיים מצוות התלויות בזמנים, בראש ובראשונה השבת, אומר הרב כשר שקושי זה קיים כבר בקרבת הקטבים, מקומות שבהם יהודים הם נוכחים קבועים כבר דורות רבים, ואינו מיוחד לירח.

מגדל בבל החדש

בספרות המדע הפופולארי מרבים להעלות ספקולציות על כך שבעתיד האדם, שמחריב בשיטתיות את כדור הארץ, יצטרך לחפש לו מקומות מחיה אחרים בשביל החלב. גישתו של הרב פירר יכולה להפוך את הבריחה מכדור הארץ גם לבריחה מאלוהים ומציווייו הנוקשים. גם לפי הרב גורן, אם יימצא גורם שמים שבו יכולים יהודים לנהל חיים בלי מכשירי עזר, הם יהיו חופשיים מההלכה. אם האמת עם הרבנים פירר וגורן, בניגוד ליונה הנביא שניסה הימלטות דומה, נכשל בה והגיע לבטן הלווייתן, לשומר המצוות היהודי בטן החללית עשויה להיות הדרך המבטיחה לחיים משוחררים מההוראות הקפדניות והטוטאליטאריות מדי של האל. זו אף תהיה הגשמה מדהימה, בחסות ההלכה, של הרצון האנושי שהשתקף בבניית מגדל בבל, לטפס מעלה מעלה כדי להשתחרר מהכפיפות לאלוהים. כמו מגדל בבל, גם יציאה המונית מכדור הארץ צפויה להיות פרויקט משותף שיאגד את כל כוחותיה של האנושות, וידרוש שימוש בשפה אחת משותפת, שפת הנוסחאות של המדע.

כשאילן רמון טס 

השאלות על הלכה בחלל צפו מחדש בעקבות שאלתו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון מה עליו לעשות כאשר יהיה בחלל בשבת.  על אף שלא היה אדם שומר מצוות, היה חשוב לרמון לכבד את המסורת בעת שליחותו מטעם המדינה.  אולם הרבנים שהשיבו לו לא אחזו בשיטתו של הרב פירר ולא סברו שהוא פטור משמירת שבת בחלל, אלא השתמשו בהלכות שכבר נדונו זמן רב קודם ועסקו במקומות על כדור הארץ, בקרבת הקטבים, שבהם אין מהלך היום והלילה שגרתי.  מסקנתם השכיחה הייתה שהאסטרונאוט יספור לעצמו שישה פרקי זמן שכל אחד מהם הוא בן עשרים וארבע שעות, ובסיומם ישמור את השבת, פסיקה שמקורה כבר ברבי יעקב עמדין.

אחד הרבנים אמנם תהה האם ייתכן שמכיוון שהלוויין מקיף את כדור הארץ מדי שעה וחצי, הרי ששעה וחצי מהווים יום אחד. מדי עשר וחצי שעות על האסטרונאוט לשמור שבת לשעה וחצי, ומדי עשרים ושלושה ימים לציין את יום הכיפורים לשעה וחצי. אך לבסוף הוא מסיק שאין זה פתרון הלכתי סביר.

נסיעתו של אילן רמון הסתיימה בצורה טראגית. וכמחווה לזכרו החליט השר בני אלון לחלק בישיבת הממשלה חוברת שדנה במצוות בחלל. השרים, כך דיווח ynet, שפשפו את עיניהם בתימהון מול החיבור ההלכתי שנאמר בו שאין לאישה כל אפשרות לטבול לטהרה בחלל, ושברית מילה ניתן לקיים מחוץ לאטמוספירה רק בשעות מוגדרות הנחשבות לשעות יום.  עבור יוסי פריצקי, שאז ייצג בממשלה את מפלגת שינוי, זו הייתה הרמה להנחתה. הוא הציע לשלוח את המתנחלים, שולחיו של בני אלון, להקים מאחזים במאדים ובנגה, ובא לציון גואל.

מעבר לענייני המסע בחלל שרלוונטיים כבר היום, עולה שאלה מרתקת נוספת לגבי תקפותה של התורה בחלל. המדע לא שולל את האפשרות שיצורים תבוניים חיים על כוכבים אחרים. מה יקרה אם יהודים יתקלו בהם במסעות בין כוכביים. האם דיני הגויים יוחלו עליהם? האם יידרשו לקיים שבע מצוות בני נח? האם יוכלו להתגייר? ואם כן, איך מניחים תפילין על צינורות ירוקים? כר פורה לספרות תורנית.


לקריאה נוספת

על "הלבנה הקדושה" – הרב מנחם כשר, האדם על הירח, תש"ל, פרק ו. התפרסם גם בנעם יג. הרב כשר עצמו מתנגד להכתרת הלבנה כקדושה.

על הרמב"ם – שם, פרק ד

 האם לירח יש נפש – מאמרי הראיה א, עמ' 110. ראה: http://tinyurl.com/kook19

הרב בן ציון פירר, "חיוב או פטור בקיום המצוות על הירח", בתוך נעם יג תש"ל. ראה: http://www.kby.org/ikhs/space

 דעתו של הרב גורן – הצופה, י' באב, התשכ"ט

 הרב כשר מתנגד לפטור ממצוות – האדם על הירח, פרק ה

 תשובות הרבנים באינטרנט:http://www.kby.org/space/

ווינט על מצוות בחלל – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2661319,00.html

תגובות
  1. שפרה צח הגיב:

    שוב אתה מפליא לקחת אותנו על מחוזות האיזוטריה.
    אני מנסה ליישב את ההתייחסות ההלכתית העולה משני חלקי הרשומה: מצד אחד, נניח שהחלל נחשב מקום לצורך קיום מצוות. מצד שני – הירח עצמו הוא יצור חי, אליבא דהרמב"ם והרב קוק בעקבותיו, ואם כך אינו יכול להיחשב למקום. יוצא מזה שהאסטרונאוט ירא השמיים (אם ניתן בכלל לדבר בסיטואציה כזאת על יראת *שמים*), חייב במצוות בעודו בדרך (יהודי, תפילת הדרך התפללת כבר?), אך פטור מהן עם הנחיתה. אכן, צעד גדול לאדם!

    • תודה! בהחלט רעיון מעניין להבדיל בין הירח בשל היותו ישות מיוחדת. עם זאת, צריך להיות פוסק בעל השקפה מוזרה מאוד כדי להתעקש על כך שהירח חי ושלחיות זו יש משמעות הלכתית. גם הרב קוק שלימד סניגוריה על הרמב"ם לא אימץ חד משמעית את השקפתו אלא רק עמד על היותה לגיטימית במסגרת היהדות.

  2. ohris הגיב:

    מרתק כהרגלך. כמה תהיות שעלו לי עם קריאת הרשומה הנפלאה.
    א. לכך שהירח חי: אע"פ שגדולים וחשובים סברו כך, הרי שאין מצווה להאמין במה שאינו אמת. מדע זאת עובדה: הירח הוא עצם גשמי ותו לא, וברור שאם היום אנו יודעים אחרת, אז אותן דעות עתיקות מבוטלות ("אשר יהיה בימים ההם", אגרת הרמב"ם לבנו וכו'…).
    ב. הצגת את ההקבלה בין שיט בספינה למסע בין כוכבים. יאמר לזכותך שאתה מביא את הדברים כהוויתן ולא נוטה ימין ושמאל, אבל אולי תוכל להאיר את עיניי מדוע אי אפשר להקביל את הדברים עד הסוף? כלומר, יציאה מכדוה"א בחללית כיציאת מלח מן הנמל או הולך מדבריות מן העיר. לשניהם יש דינים מיוחדים כל עוד לא הגיעו למקום מבטחים. ע"פ ההקבלה המלאה הזאת, אילן רמון ז"ל היה צריך לקבל את השבת לפי שעון יוסטון (שהרי ממקום זה הוא יצא והוא בדרך). השאלה המתבקשת, מתי הסכנה נגמרת, כלומר, האם החלל דומה יותר לים או למדבר? מעבר בין תחנת חלל אחת לשניה, דומה למעבר בין ספינה לספינה או הגעה למקום מושב? האם נחיתה על הירח (או מאדים) כעניין עגינת ספינה בחוף? או אולי הגעה ישירות למדבר לאחר נסיעה באוניה? האם הנוסע צריך לברך הגומל? אם כן מתי? והשאלה הגדולה: איך מגביהים ספר תורה בחוסר כבידה? אשמח לדעתך =]

    • תודה! אכן. אני חושב שההשקפה של שמירת שבת לפי שעון יוסטון היא המיינסטרים ההלכתי. אבל זה מתאים יותר לאסטרונאוט שבא והולך חזרה.מה בדבר מי שהתיישב בירח ומי שנולד על הירח ומי שיבלה כל חייו מחוץ לכדור הארץ? בבירור רוב הוראות התורה לא רלוונטיות לו. אני מניח שזה מה שהטריד את הרבנים פירר וגורן. כמו שיש מצוות התלויות בארץ, נראה שיש מצוות התלויות בכדור הארץ.

      שפרה כבר העירה על נושא "השתנות הטבעים" ושינויי הדעות. אוסיף שגם אני התייחסתי לכך בפוסט הראשון בבלוג שעסק במספרים המועדפים ביהדות, שכן הנושא התקשר לסוגיית תינוק שנולד אחרי שמונה חודשים.
      החברה החרדית, יש לציין, נוקטת כיום עמדה קיצונית בשאלת טעויות של חז"ל והרב נתן סליפקין נודה מאחר שהצביע על טעויות כאלו. פרשה שהסעירה בזמנו. האתר שלו: http://www.zootorah.com/

  3. אחד הפוסטים, אם לא ה…
    נהניתי מאוד למקרא הרשומה הזו. מעניין שדווקא השבוע במסגרת חברותא נגענו בשאלות הללו, אמנם ביחס לזמנים באזורי הקטבים. לענ"ד, מאחר שהתורה וחז"ל לא הכירו בכך שהעולם עגול, הרי שמעולם לא ניתנה התייחסות ברורה לשאלות הקשורות בזמנים במקומות שאינם א"י או הארצות השכנות לה. גילוי אמריקה והנחיצה בחופיו הייתה, למעשה, כהגעה לירח מבחינת ההלכה. עולם חדש ובלתי מוכר.

    • תודה! לדעתי יש אמת בדבריך. כפי שהרב כשר עצמו מציין – יש מקומות על כדור הארץ שמציבים בעיות הדומות לבעיות הירח. ובטוח שמקומות אלו מעולם לא עמדו לנגד עיני הפוסקים במהלך יצירת ההלכה.
      הדיון המפורסם ביותר בדורות האחרונים שנגע להשלכות העובדה שהכדור עגול הוא על מועד השבת ביפן. למי שירצה להעמיק, ימצא דיון מקיף בספרו של בני בראון על החזון איש. ההשקפות במקורות שהיוו בסיס לויכוח אכן נכתבו פשוט מחוסר ידע (מובן ומתבקש בהתחשב במקורן בימי הביניים)

  4. שפרה צח הגיב:

    אורי, למרבה הצער, הניסיון מוכיח כי גם ההכרה בכך שהידע המדעי עליו מבוססת הלכה כלשהי הוא שגוי – לא בהכרח מובילה לשינוי ההלכה. ראה את נאום הסנגוריה של הרב קוק על הרמב"ם – מבחינתו לא יכול להיות שהרמב"ם טעה! (כדברי הכותב – "הרב קוק הגן *כמובן* על הרמב"ם" והבעיה היא בדיוק ב"כמובן" הזה. בחוסר המוכנות לקבל את המגבלות שבהן פעלו הדורות הקודמים ובהכרה בכך שעם כל גדולתם, הם היו בסה"כ בשר ודם ואפילו טעו לפעמים).
    אמנם, לפעמים מתקבל עקרון "שינוי הטבעים", דהיינו, שהמציאות השתנתה ממה שהיה בזמן שנפסקה ההלכה. ראה למשל פירוט כאן:
    http://olamot.net/shiur/%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D

    אך דווקא הסוגיה של "הריגת כינים בשבת כן או לא" שפותחת את המאמר מראה כמה מאמץ מושקע בשמירה על דברי הפוסקים בדורות הקודמים, גם כשברור שהם טעו, ואפילו בקרב אלה שמאמצים את השינוי ההלכתי!
    קרא למשל את הסיפא בתשובתו של הרב חיים נבון:

    http://www.kipa.co.il/ask/show/132299-%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93

    וכמוהו גם הרב שמואל אליהו, שמסביר שפוסקי השולחן ערוך פשוט הכירו כינים אחרות (ולא שטעו, חלילה!)
    http://www.kipa.co.il/ask/show/22819-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92-%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA—%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94

    (לעניין זה הקדשתי בזמנו רשומה שעסקה בכל ה"חומרות" של פסח, שמביאות את העיקרון הזה עד אבסורד.
    http://yahalam.wordpress.com/2012/03/31/%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%97%d7%9e%d7%a5/)

    שינוי ההלכה בעקבות מידע מדעי עדכני או שינויים חברתיים נעשה במשורה, ובדרך כלל בעקבות לחץ "מלמטה". מעניין – ומצער – שהסיבה הרווחת לשינוי היא פגיעה כלכלית אפשרית (פרוזבול, מכירת קרקעות, מכירת חמץ, היתר בנקאות) הרבה יותר מאשר סיבות חברתיות ופגיעה במגזרים שלמים (נשים, נכים, להט"בים וכיו"ב)

  5. chaim הגיב:

    ישר כוח על המאמר המחכים כמו תמיד
    רק רציתי להוסיף שאומרים בשם איזה גדול חסידי כמדומה לי האדמור מסטמר שאמר שלא יכול להיות שעלו ללבנה זה בטח משהו שנדמה להם כלבנה……….

  6. שפרה צח הגיב:

    ניבא ולא ידע מה ניבא. שבועיים אחרי הפוסט שלך, והנה כתבה ב"הארץ" באותו נושא. אמנם לא חלל אלא אדם ביוני, אבל מציב את אותם אתגרים מחשבתיים בקשר שבין טכנולוגיה חסרת תקדים להלכה.
    http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1732168

  7. שראל הגיב:

    יפה

  8. דניאל הגיב:

    כתוב במשלי "לֵץ תַּכֶּה – וּפֶתִי יַעְרִם, וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן יָבִין דָּעַת" וגם "בַּעְנָשׁ לֵץ – יֶחְכַּם פֶּתִי, וּבְהַשְׂכִּיל לְחָכָם יִקַּח דָּעַת".
    וואללה, אתה מבין לץ? זה חתיכת אומנות להכות אותך, ולא יודע אם אעשה זאת מספיק טוב. כמובן תוציא את הכתוב מהקשרו ותבין שהכוונה להכות אותך פיזית ולא בשבט לשון. נו, מה כבר אפשר יהיה לצפות מלץ. כל האתר הזה דברי ליצנות וקלות ראש. לא יודע איך להתמודד. גדול עלי.

כתוב תגובה ליהודים על הירח לבטל