הומוסקסואליות – גאווה, תועבה ודעה קדומה

פורסם: 20/10/2012 ב-מיניות

אחת מהמהפכות התרבותיות המשמעותיות שהתחוללו במערב בעשורים האחרונים נסובה סביב מעמדה של הומוסקסואליות. כיום יחסים חד מיניים בין בגירים אינם נחשבים עוד לבלתי הגונים או לבלתי מוסריים בחברה המערבית.  בעבר אסר החוק על יחסים אלו בין גברים, אך כבר בשנות החמישים לא נאכף חוק זה בישראל. חיים כהן, היועץ המשפטי לממשלה, יקה במוצאו, אמר שכפי שניתן היה לצפות משופטי גרמניה שלא יאכפו את חוקיהם הבלתי מוסריים של הנאצים, כך לא היה בדעתו לאפשר הנהגתו של חוק בלתי מוסרי בארץ.  החוק בוטל רשמית ביוזמת שולמית אלוני ב-1988. בארצות הברית המתינו חוקים דומים עד ל-2003, אז ביטל אותם בית המשפט העליון של ארצות הברית, אך לא פה אחד. גם אז, בפתח המאה ה-21 באמריקה, חלק מהשופטים סברו, בדעת מיעוט, שהחוקה מאפשרת לדון הומואים בפלילים על התנהגותם המינית.

מצעד הגאווה

משכב זכור בהלכה

ההלכה קובעת ליחסים הומוסקסואליים בין גברים את העונש האולטימטיבי: מוות בסקילה.  חטא ההומוסקסואליות יוחס לבני דור המבול. עוונם זה אינו מוזכר בפירוש בתורה, אך כנראה חז"ל לא יכולים היו להעלות על דעתם שחברתם המושחתת כל כך לא תתהולל גם במשכבי זכור. לפי המדרש, את ההחלטה הסופית לשטוף אותם בזעמו קיבל אלוהים רק אחרי שהתחילו לחתן גברים זה עם זה או עם בהמות. בניגוד לאלו שנשא אותם המבול, או לאנשי העיר סדום אחריהם, יהודים לא נחשבים לשטופים במשכב זכור. "לא נחשדו ישראל על משכב זכור", כותב הרמב"ם, בקביעה שמזכירה אסוציאטיבית את טענתו של נשיא איראן שאין הומוסקסואליות בארצו.  בהתאם לכך מרשה הרמב"ם לשני גברים בני ישראל לשהות יחד בחדר סגור, אך ממליץ, ליתר ביטחון, להימנע מכך.

ההלכה אפילו מצאה צורך להתייחס בחומרה להומואיות נרקסיסטית – אם גבר שוכב עם עצמו.  במקרה שבו הוא מצליח בגמישות אנטומית מופלאה להחדיר את איבר מינו לתוכו, הוא עלול להיות חייב מיתה פעמיים. פעם בגלל היותו הצד החודר ופעם בגלל היותו הצד הנחדר.

ההלכה מתרככת

הדינים הקשוחים האלו משקפים התנגדות מוחלטת להומוסקסואליות,  אולם בשנים האחרונות חל שינוי מסוים אפילו באורתודוקסיה. לאור ההכרה הכללית בכך שהומוסקסואליות היא תכונה טבועה באדם, שאינה פרי בחירה, מצוקתם של הומואים דתיים זכתה להתייחסות רבנית נרחבת, לעתים אמפתית במידת מה, בפרט מהרב יובל שרלו, הרב הבולט ביותר כיום בציונות הדתית המתונה, שמרבה לענות תשובות באינטרנט בנושא לפונים אנונימיים. הרב שרלו קורא להומואים הדתיים לצאת מהארון ולספר לסביבתם על נטייתם המינית, אך גם הוא אינו מעוניין ואינו יכול, עם כל נאורותו, להתיר להם לממש את מיניותם המנוגדת להלכה.

צעירים דתיים הנמשכים לבני מינם, בעלי "נטייה הפוכה", בלשון החברה הדתית, אינם יכולים להסתפק ברצון הטוב. הם זקוקים להיתר הלכתי רלוונטי. בפורומים באינטרנט שבהם ניתן לגלוש באנונימיות הם מחפשים בן זוג דתי ולא חפיפניק, מתחבטים בסתירה שבין נטייתם המינית לאמונתם, חולקים סיפורים מהווי חייהם, למשל על סטוץ שהניב חברותא קבועה ללימוד אמונה, ובעיקר מנהלים ויכוחים בינם לבין עצמם, בין השמרנים שבהם המגלים הבנה להומופוביה שבה הם מוקפים בחברה הדתית לאלו שמלאים עליה בזעם.

יש פיתרון?

הומואים דתיים רבים מצאו דרך לעקוף את איסור התורה. איסור זה, על פי הבנתם, הוא רק על יחסים אנאליים, ולפיכך הם מקיימים יחסים אינטימיים מסוגים אחרים, בפרט מין אוראלי. בסוף המאה הקודמת הסעירה שאלה דומה את העולם המערבי. האם ביל קלינטון שיקר כשטען שלא קיים יחסי מין עם מוניקה לוינסקי, והתכוון לכך שקיים איתה מין אוראלי בלבד. ההלכה אכן לא מתייחסת למין כזה כמין של ממש, והוא פטור מהעונשים החמורים המוטלים על יחסי מין אסורים רגילים. אומנם, עדיין קיים איסור מסוים, גם אם לא חמור יחסית,  על קרבה פיזית אל מי שאסור מינית, גם אם הקרבה היא על ידי חיבוק, נישוק או סוגים שונים של גילויי אינטימיות שאינם יחסי מין סטנדרטיים, מה שמכונה בהלכה "ביאה דרך איברים". בנוסף, כל יחסי מין שכרוכים בהוצאת זרע לבטלה מעוררים גם את בעיית איסור האוננות.

לכאורה ניתן היה למצוא פתרון הלכתי אחר המתיישב היטב עם בהלת האיידס – מין בטוח מבוצע על ידי חציצת קונדום. האם מעורבות הקונדום, בשל טבעו החוצץ, מונעת מיחסי המין בין גברים להיחשב כיחסי מין אסורים ממש? כפי שהוא מונע מוות ממחלת מין, כך הוא מציל ממוות על פי ההלכה? בפוסט הקודם בנושא החור בסדין כבר התייחסתי לשאלה הזו. אף שאין תמימות דעים מוחלטת בסוגיה זו, ההשקפה המקובלת היא שמין עם קונדום הוא מין לכל דבר, ולפיכך המין הבטוח החד מיני הוא עדיין מין שאסור כליל.

מצוקתם של הומואים דתיים זכתה להתייחסות, אמנם מצומצמת ביותר, כבר בכתביו של הרב קוק. באופן אירוני, הפתרון שהרב קוק מציע להומואים הדתיים הפוך כליל לפתרון שגיבשו לעצמם רבים מהם. אם הומו דתי משקיט את מצפונו על ידי יחסים עם גבר, אך התנזרות מסוג מסוים של מין – מין אנאלי, הרב קוק מציע לו לספק את יצריו על ידי מין אנאלי עם אשתו, "הפיכת שולחן", בלשון חז"ל. נראה שהרב קוק סבר שאם יותר להם לשכב עם האישה בדרך ששוכבים עם הגבר, יוכלו ההומוסקסואלים למצוא נחמה. האמנם זהו פתרון פסיכולוגי מעמיק למצוקתם של אלו שנמשכים לבני מינם? ספק רב. למרות דבקותם במשנתו של הרב קוק, רבני הציונות הדתית שבאו אחריו והתמודדו עם הסוגיה ביתר עוצמה, הדגישו פתרונות אחרים. המלצה מקובלת אחת היא על טיפול פסיכולוגי, פתרון פרדוקסלי שכן הפסיכולוגיה עצמה אינה מאמינה באפשרות לשנות נטייה מינית. פתרון זה מקודם במיוחד בידי הרב שלמה אבינר, אחד הרבנים הבולטים באגף השמרני של הדתיות הלאומית, שאף תומך בארגון בשם "עצת נפש" שמקדם כל מיני שיטות פסיכולוגיות, משונות יותר ופחות, שאמורות לגאול את המטופל ההומו מהמשיכה לבני מינו ולעורר בו תחושות של גבריות הטרוסקסואלית מוצקה ובטוחה. למרבה המבוכה, אחד מתומכיו של המיזם היה הרב מוטי אלון. אחרי שנחשפו החשדות שלרב אלון עצמו היו קשרים בלתי ראויים עם צעירים, מכתב תמיכתו הוסר מהאתר של הארגון.

פתרון חילופי שמציעים רבנים, שיש בו משום הרמת ידיים מסוימת מול חוסר היכולת לתת מענה לקונפליקט, הוא להציע לפונה ההומו הצעיר התנזרות והקדשת החיים ללימוד תורה ולעשיית חסד. רעיון אחר שהועלה הוא חיפוש בחורה יראת שמים, אולי לסבית, שתסכים לחלוק חיים של זוגיות והולדת ילדים, גם ללא סיפוק אינטימי ורגשי.  הרב ארלה הראל, ראש ישיבת הסדר בעברו, יזם לשם כך אתר המשדך בין לסביות להומואים, והתהדר בתמיכתם של בכירי רבני הציונות הדתית.

הזווית החרדית

זווית אחרת על ההומוסקסואליות, חרדית יותר ומיושנת יותר, הציע הרב משה פיינשטיין. לדברי הרב פיינשטיין, תאווה הומוסקסואלית אינה קיימת כלל וכלל, שהרי היא סותרת את הטבע. על פי רוב, רשעים יכולים לתרץ את פשעיהם בטענה שיצרם גבר עליהם, אבל כלשונו, "על עבירה דמשכב זכור אין להרשע העובר על זה שום טענה לתרץ את עצמו כי לא היה שייך להתאוות לעבירה זו".  מדוע בכל אופן יש הומוסקסואלים בעולם? רק משום שהם מעוניינים לבצע את מעשיהם כהתרסה כנגד אלוהים.  באופן שאינו עקבי לחלוטין עם השקפה זו, עדיין מתאמץ הרב פיינשטיין למצוא דרכים לסייע להומוסקסואל לגבור על יצרו. בין השאר הוא מזכיר לו שההומו מבצע מעשה "נגד האנושיות שנעשה שפל ובזוי בתכלית השפלות", ואפילו "הרשע השני שעושה איתו את העבירה" בז לו.

עוד מכביר הרב פיינשטיין מילים חריפות על ההומוסקסואלים:  "אף אומות העולם יודעין שהם תועבות שאין כמותם… ומחזיקין את בעלי עבירה זו למנוולים ואינם מן הישוב כלל".   מאז כתב את דבריו השתנו הזמנים, וברוב המדינות הנאורות דווקא הומופוביה מהסוג שהביע הייתה נראית כדבר שאינו מן הישוב כלל, אולם האיבה התהומית של החרדים להומוסקסואליות לא השתנתה. היא התסיסה מחדש את ירושלים כל פעם שהתעתד לצעוד בה מצעד הגאווה, ואף הביאה בעבר לפציעתו של צועד בידי דוקר חרדי. עם זאת, חשוב לומר שאין כיום רבנים שקוראים לרצח הומואים, גם לא בשוליים הקיצוניים. לא ידוע אם פיגוע הירי בבר נוער בתל אביב באוגוסט 2009 נבע ממשטמה דתית.

מה קורה בישיבות?

בחברה החילונית קיים מיתוס על קשרים אירוטיים חד מיניים הרווחים בישיבות, בהיותן על טהרת הזכרים. גם במחקרי יוצאים בשאלה צוינה שכיחותם של סיפורים על קיום קשרים הומוסקסואליים בישיבה אצל יוצאים. קשה לדעת כמה באמת נפוצה תופעה זו, יש הטוענים שמגזימים בה ויש הטוענים שהיא אופיינית, משום מה, בעיקר לזרמים החרדים החסידיים. העיתונאי חנוך דאום, בוגר החינוך הדתי לאומי האליטיסטי, חזר בספרו האוטוביוגרפי החושפני מאוד לרגעי האושר שגרמה לו אהבת החברותא שלו, בתקופת הבדידות הגדולה בפנימיה הישיבתית. הייתה ביניהם, כך תיאר, "רומנטיקה מקסימה, ספק פיזית, ספק נפשית".

דעת המדע

אין הוכחות שחינוך מופרד תורם לפיתוח זהות הומוסקסואלית בבגרות. אדרבה, על פי תיאוריה של הפסיכולוג דריל בם, האדם נמשך לבני המין שנראה לו בילדותו אקזוטי ומרוחק יותר. ילד שנודה מחברת הבנים ושיחק עם הבנות, יגדל לאדם שבנים נראים לו אקזוטיים, מרוחקים, ולפיכך הרבה יותר אטרקטיביים. לעומת זאת, ילד הרגיל לשחק עם בני מינו יראה את הבנות כאקזוטיות ויימשך אליהן בבגרות. אם זה כך, יהיה הגיוני להסיק מהתיאוריה של בם שחינוך נפרד מקטנות הוא דווקא חממה לגידולם של הטרוסקסואלים. ילדים יתרגלו לחברתם המוכרת של בני מינם, אך את הסקרנות והמשיכה הם ישמרו לבני המין השני, שלא ניתנו להם שום הזדמנויות להתראות איתם. מכאן סלולה הדרך להקמת משפחה ברוח ישראל סבא.

כנגד השיקול הזה, יש סיבה מדעית משכנעת למדי להניח ששיעור ההומוסקסואלים אצל החרדים בכל אופן גדול יותר מבחברה החילונית. מתברר שככל שלילד היו יותר אחים זכרים, כך סיכוייו לצאת הומו גדולים יותר, זאת בשל סיבות הקשורות לפעילות ההורמונלית ברחם האישה. בחברה החרדית מרובת הילדים רבים הבנים שיש להם מספר רב של אחים גדולים. אם הסטטיסטיקה אינה משקרת, כתוצאה מכך חיים בה המוני הומואים. בכורח הנסיבות החברתיות, אלו הומואים לטנטים שנושאים בשתיקה את סבלם.

לסביות

הנימוק המסורתי השכיח כנגד הומוסקסואליות הוא שהיא מביאה להתדלדלותו של המין האנושי, מאחר שאינה כרוכה בהולדת ילדים. מבחינה זו נראה שלאורך הדורות דווקא הלסביות הייתה בעייתית יותר מהומוסקסואליות גברית. אישה שלא מקיימת יחסים עם גבר מבזבזת את פוטנציאל ההולדה שברחם שלה, לפחות בתקופה שלפני בנק הזרע וההפריה המלאכותית. גבר שלא מקיים יחסים עם אישה לא הקטין למעשה את פוטנציאל ההולדה בעולם, מאחר שאת מקומו, בעולם העבר שהתאפשר בו ריבוי נשים, יכול היה לתפוס בנקל גבר אחר. אף על פי כן, האיסור על יחסים לסביים בהלכה, אף שהוא קיים, דווקא קל יותר מהאיסור על הומוסקסואליות בין גברים ואינו כרוך בענישה חמורה. איסור זה נובע מהחשבת המשגל הלסבי כ"מעשה ארץ מצרים". יש מחלוקת אם איסורו הוא מהתורה או מדברי חכמים. כך או כך, השולחן ערוך קורא לבעל למנוע מאשתו להימצא במחיצת נשים הידועות בחיבתן לאקטים לסביים, וכן מורה לבית הדין להכות נשים אלו. הדיון ההלכתי התמקד יותר במרוצת השנים בהומוסקסואליות גברית, כנראה משום שהיא נתפסת כאיסור חמור יותר.  עם זאת, בעולם הדתי האורתודוקסי לסביות זוכות בסופו של דבר לאותו יחס כמו הומואים כיום. ההודאה בקיומן עדיין מהווה כמעט טאבו מוחלט בחברה החרדית, אך היחס אליהן נעשה סובלני יותר ויותר בחלקים המתונים של החברה הדתית לאומית.


לקריאה נוספת

 חיים כהן על חוקים נגד הומוסקסואליות – מיכאל ששר, חיים כהן – שופט עליון, שיחות עם מיכאל ששר, כתר, ירושלים 1989, עמ' 236

 Lawrence v. Texas, 539 U.S. 558  2003 , פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב. שלושה מבין תשעת שופטים התנגדו למסקנת הרוב שמנעה הפללה של הומוסקסואלים

 עונש על הומוסקסואליות – רמב"ם, הלכות סנהדרין, פרק טו, הלכה יב

 עונש דור המבול – מדרש ויקרא רבה, פרשה כ"ג

 ייחוד של גבר עם גבר – רמב"ם, איסורי ביאה, פרק כב, הלכה ב

 גבר שוכב עם עצמו – סנהדרין נה א

 הרב שרלו, "עדיף לצאת מהארון", ynet

מיניות הומוסקסואלית שאינה כרוכה במשכב זכור – לפי הרמב"ם, ביאה דרך איברים ואיסורי קרבה הם מהתורה, ואילו לפי הרמב"ן איסורים אלו הם מדרבנן בלבד. ראה ספר המצוות לרמב"ם, מצווה שנג, והשגות הרמב"ן שם. דעת השולחן ערוך (אבן העזר סימן כ סעיף א) היא כרמב"ם.

הרב קוק על הומוסקסואליות – שמונה קבצים, קובץ ו, פסקה צט

עירית קורן, ארון בתוך ארון – כתבה בעיתון הארץ

ערוץ 1, כתבה על לסביות דתיות

הרב פיינשטיין על הומוסקסואליות – שו"ת אגרות משה, אורח חיים, חלק ד, סימן קטו; שו"ת אגרות משה, יורה דעה, חלק ג, סימן קטו

הרב אלון תומך בארגון עצת נפש, nrg

שרית ברזילאי, לפרוץ מאה שערים, ידיעות אחרונות, תל אביב 2004, עמ' 166

 חנוך דאום, אלוהים לא מרשה, ידיעות אחרונות, תל אביב, 2007, עמ' 24

 Bem, D. J. (1996). Exotic becomes erotic: A developmental theory of sexual orientation. Psychol. Rev. 103: 320–335

David A. Puts, Cynthia L. Jordan, & S. Marc Breedlove. O brother, where art thou? The fraternal birth-order effect on male sexual orientation, PNAS 2006 103:10531-10532

Wikipedia, Fraternal birth order and sexual Orientation

תמונת מצעד הגאווה מוויקיפדיה

מודעות פרסומת
תגובות
  1. יועיין במאמר באנגלית שכתבתי לפני כמה שנים: http://rchaimqoton.blogspot.co.il/2006/01/abominable-relations.html

    • סליחה שאני נטפלת לזוטות: אבל אם היה גבר המסוגל לחדור לתוך עצמו, כפי הנראה הוא היה "זוכה" שיציגו אותו ביריד.

      • אני תוהה שמא היעלמותם של גברים בעלי יכולות כאלו היא דוגמה לתהליך ההתדלדלות המכונה במקורותינו "ירידת הדורות". למען האמת, התלמוד עצמו טוען בתחילה שלא קיימת אפשרות לחדירה עצמית, אך מסכם שדבר זה אמנם אינו אפשרי בזיקפה, אך אפשרי בהעדרה.

    • אמנם רוח הרשומה שלי שונה מאוד משלך, אבל אני ממליץ לכל מי שרוצה להתעמק לעיין במאמרך. יש בו סיכום נרחב וממצה של הדעות בנושא, ובכלל זה המגוון המרתק של פרשנויות ליברליות חדשות לתורה, תוך ייצוג של הגישה האורתודוקסית האנטי הומוסקסואלית השמרנית.

  2. שפרה צח הגיב:

    פתרונות הלכתיים, ממש כמו פתרונות רפואיים, הם פונקציה של המעמד שאת הבעיה שלו באים לפתור. (לשם השוואה – המשאבים המועטים יחסית המושקעים בפיתוח פתרונות רפואיים שיקלו על נשים, כמו אמצעי מניעה לגבר או הקלה בתסמונת קדם-וסתית וכדומה, לעומת אלו המושקעים בפתרון בעיות רפואיות של גברים).
    ההלכה ידעה לתת פתרון לגבר הטרוסקסואלי שתוקף עליו יצרו ורוצה ללכת לזונה – למרות שפיכת הזרע לשווא שכרוכה בכך. היא גם הצליחה לספק פתרונות שימנעו אובדן כספים מבני המעמד שיכול להרשות לעמו להלוות כספים. באותה צורה, די בקלות ניתן היה לצמצם עד מאוד את היקף האיסור על יחסים הומוסקסואליים, תוך התבססות על ההתנאה של "משכבי אשה", שאותה ניתן לפרש בדרכים שונות, כפי שמפורט במאמר באנגלית. מה שמנע פיתוח פרשנות מצמצמת שכזו הוא התפיסה היהודו-נוצרית השוללת מין להנאה והנאה ממין. וכשיסוד זה חובר להומופוביה, שהמחקר מקשר אותה באופן ברור לאוריינטציה דתית, אין הרבה סיכוי שהישועה תגיע מתוך הדיון ההלכתי עצמו.

    • מה שאת אומרת מזכיר לי מה שאומר (ומוכיח אמפירית) אחד הפסיכולוגים שאני הכי מחזיק מהם, ג'ונתן היידט [Jonathan Haidt] (באופן לא מפתיע, בן עמנו). הוא טוען שתפיסה מוסרית אינה דבר שאתה נוטל אותו מטקסטים ופרשנותם, או ממחשבות מעמיקות החולפות במוחך. תפיסה מוסרית היא אינטואיטיבית ומיידית, וכל ההצדקות לה מהטקסטים או מהרציונל הם רק מעשי פוסט-הוק, נעיצת חץ במטרה שסומנה מראש.

      מה בכל אופן יכול לשנות עמדה מוסרית? לדעתו של היידט, קשר בין אישי חיובי עם אנשים שסוברים אחרת ממך. בהתאם, אני מניח שמה שיכול לשנות עמדה שלילית כלפי האחר ההומו\לסבית באמת אינו התפלפלות בפרשנויות אפשריות של התנ"ך. אבל היכרות קרובה עם אנשים שהם בעצמם הומוסקסואלים או בעלי עמדה אחרת בשאלת היחס להומוסקסואלים, כן יכולה להשפיע. והדבר נכון לכל שאר הסוגיות המוסריות.

    • חזלניק = קשקשן הגיב:

      בדיוק. וויתרו לגברים על כל הדברים הקשים ביותר. לעומת זאת, הוסיפו לנשים עוד ועוד מצוות ואיסורים.

      מדוע הגבר לא חייב בטבילה והאישה כן ? הרי גם את הזרע החשיבו כטמא, גם אם קראו לו "זרע הקודש"…

      בכלל, פרשני התורה מתארים דווקא את האישה בתור -מלוכלכת, מתקשה להתנקות, מפיחה (מפליצה), מתקשה לשמור על נקיון, לא קפדנית, איבר מינה מצחין וגורם למוות אם מריחים אותו.
      אבל איך מסבירים את העובדה שזה בדיוק להיפך – ראשית על פניו בנות ונשים מפליצות הרבה פחות, מריחות הרבה יותר נקי, הרבה פחות מזיעות ושעירות, מקפידות ויסודיות יותר (גברים מנקים כאילו מעבירים חרא ממקום למקום), איבר המין של אישה בריאה הוא נטול ריח וטעם באופן מוחלט (פרט לפרומונים עדינים מעוררי תשוקה או אלף אלפי הבדלות עד שליש מהנשים שיש להן איזו בעיה ) בניגוד לאיזור האשכים אצל הגבר שבאמת יכול לגרום למוות ממרחקים ממש. ככלל הגבר הרבה יותר דומיננטי מבחינת ריחות רעים, לא רק מאיזור האשכים. היו גם מחקרים שהראו זאת (למתכחשים), אך לא מספיק וגם לא היו מחקרים שהראו ההיפך.
      תראו את ההבדל בין גבר ואישה שהיו באותו שיעור /אתה רמה של פעילות גופנית. תבדקו איזה קוטביות יש בזמן הסקס עצמו..כשהגבר מזיע ביותר. תלכו סתם באיזור החביב עליכם ותריחו אנשים. אי אפשר לדבר על זה במושגים של "יותר מסריחים", אלא במושגים קוטביים ממש.

      החרדים ששאלתי, אמרו שזה לא משנה מה אנו מרגישים או רואים ורק לחז"ל היה מידע אמיתי על נשים.

      בעניין הזה, מדובר בפער שאין אף בעל חושים תקינים (ריח, ראיה, מישוש…) היכול לחוש אחרת.

      • חזלניק = קשקשן הגיב:

        מישהו פעם ראה נהגת משאית עם זיעה ירוקה ? אפילו הן לא מסוגלות להגיע לשם גם אם היו נורא רוצות.

  3. דחי הגיב:

    השאלה האם 'מיניות הומוסקסואלית שאינה כרוכה במשכב זכור', היא חלק מהאיסור הכללי של קירבה לעריות, אינה מוכרעת על-פי המקורות שציינת, שאינם עוסקים בנושא הספציפי הזה. יש דיון בנושא במקורות מאוחרים. לא למדת מספיק טוב.

  4. […] הומוסקסואליות – גאווה, תועבה ודעה קדומה […]

  5. חזלניק = קשקשן הגיב:

    איזה מעליב ומשפיל זה.. "קורא לבעל למנוע מאישתו"..
    אבל לא קורא לאישה למנוע מעבדה-גברה.

    מזכיר את "ימנע מאישתו לצאת מהבית".

    פשוט התחשבו בכך שלגברים היה צורך רכושני מהותי ולכן השפילו את הנשים כאילו הן ילדות קטנות בלי אחריות על עצמן ?

    חולי נפש. ולמרות העלבון הקשה, הם לא מוכנים לשנות מילה אחת.

    הם משנים מהר את יותר את היחס להומואים – התועבה הגדולה ביותר, ואף מקבלים (בחלקם) את העובדה שזה טבוע בהם (אני זוכרת שלפני 5-10שנים, היו המון שטענו כי אין דבר כזה הומואים), אבל לא מוכנים בשום פנים ואופן לקבל את האישה כפי שהיא, עם כל מה שטבוע בה (אף כסטרייטית!!). הם לא מוכנים להודות שכל מה שחז"ל ורז"ל אמרו על נשים, הוא שקר. לא רק שקר רגיל, אלא ממש היפוך המציאות באופן מוחלט.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s