להרים כוסית עם חילוני

פורסם: 15/02/2013 ב-כשרות

בחמישה בנובמבר 1995, למחרת רצח ראש הממשלה יצחק רבין, ההלם והתדהמה אחזו גם בעיתון החרדים "יתד נאמן". בתקופה שלאחר מכן יקדיש העיתון את עמודיו בכדי ללעוג לאבל הציבורי ולנוער הנרות, אבל התגובה הראשונית ביטאה  זעזוע עמוק. מאמר המערכת של העיתון הוקיע את "הרצח המחריד" וקרא לשיבה לדרך היהודית השורשית "בה מעשים מזוויעים מעין אלו אינם קיימים".

שמונה עשר דבר

אורח החיים שמקדם "יתד נאמן" הוא שקידה בלתי פוסקת על התלמוד עם מפרשיו. לאור זאת ניתן היה לצפות מעורכיו לגלות בקיאות רבה יותר במהמורותיה של הדרך היהודית השורשית, כפי שהן מתוארות במקורות המסורתיים עצמם. מתברר שאלימות פוליטית רצחנית דווקא לא נעדרה ממנה. כמה מהאיסורים ההלכתיים שנשמרים גם בזמננו בקפדנות על ידי דתיים מקורם בהלכות שהתקבלו, כפי שמעיד התלמוד הירושלמי, בכפייה בסיוע אלימות ורציחות. בימי שנאת החינם של שלהי בית שני, התעמתו המתונים והרדיקלים, בית הלל ובית שמאי, בשאלת היחס כלפי הגויים. בית שמאי תבעו התרחקות טוטאלית מהנוכרים. כפי שמתאר זאת התלמוד הירושלמי, הם היו הורגים בתלמידי בית הלל, בעלי הנטייה האוניברסלית וההומאנית יותר, וכך הצליחו לכפות שמונה עשרה גזרות, "שמונה עשרה דבר", שביטאו את השקפותיהם הקיצוניות בגנות קשרים עם גויים.

הגזרות אמנם נכפו באלימות האיומה של אותה תקופה, אך השפעתם לא פגה עד היום. לפי התלמוד, אפילו אם אליהו הנביא יבוא באחרית הימים וידרוש לבטלם, לא יישמעו לו (עבודה זרה לו א). אצל פוסקי ההלכה, העובדה שנכתבו בדם רק הוסיפה לכוחם. גם אצל עמים אחרים אירע שבתום עימות פנימי עקוב מדם, הצד המנצח ערך שינויים נרחבים בספר החוקים, ששרדו לדורות, מבלי שאיש יעז לגעת בהם יותר, כמו למשל התיקונים לחוקה האמריקנית שביטלו את העבדות והבטיחו שוויון לשחורים, תיקונים שהתקבלו אחרי מלחמת האזרחים בת שש מאות אלף ההרוגים.

גזירת היין

אחת הגזרות המשמעותיות ביותר בין ה"שמונה עשר דבר" קבעה שאין לשתות מיין של גויים, המכונה "יין נסך". האיסור המקורי קבע שיין כזה אסור רק כאשר יש חשש שנעשתה בו עבודה זרה. כחלק מגזרות בית שמאי הוא הורחב כך שיחול על כל יין של גויים. הסיבה לכך הייתה החשש שהשתכרות במסיבות יין משותפות ליהודים ולגויים תוביל ליחסי מין בין היהודים לבנות הגויים. מכיוון שהחשש הוא מקשר עם בנותיו של גוי, עולה מאליה השאלה מה קורה לגבי יין של גוי שהתברך רק בבנים, או שאין לו ילדים בכלל. השאלה נדונה על ידי פוסקי ההלכה, והם הכריעו שהאיסור חל לגבי כל הערלים כולם, עד כדי כך שאפילו מגע של תינוק לא יהודי בן יומו ביין – די בו כדי לפוסלו, אף שיידרשו עוד הרבה שנים עד שלתינוק יהיו בנות כשירות לנישואים שייצרו איום של התבוללות.

שותי יין

אחר שהוסכם שמגע של גוי עם ידו אוסר את השתייה התפלפלו חכמי ההלכה ארוכות על סוגים שונים של מגע עקיף – גוי שהכניס יד עם כפפה לתוך חבית יין, נגע ביין עם הרגל, נענע אותו או אפילו ירק לתוך חבית היין. האם סוגי המגע האלו אוסרים את היין או לא. כן הם תהו האם אסור רק לשתות מהיין או שמא אסור גם להפיק ממנו הנאה בכל דרך. היה אפילו דיון מה קורה כאשר יהודי נופל לבור גדול של יין, וגוי תופס אותו ומחלץ אותו משם, האם גם אז מגע הגוי אוסר את היין.

חוקר ההלכה, חיים סולובייצ'יק, טוען שהסלידה מהיין הנוצרי הייתה הסיבה לכך שיהודי אירופה פנו לעסוק בימי הביניים בהלוואות בריבית. מצד אחד, ההלוואות שנתנו אשראי לתעשיית הכרמים היוו דרך עקיפה לעסוק בסחר המרכזי שהניע את הכלכלה באותם ימים, הסחר ביין. מצד שני, כך לא נדרשה התעסקות עם חביות היין הטמאות עצמן.

חילוני דינו כגוי?

איסור יין הנסך קפץ מדרגה נוספת ומשמעותית מאוד כאשר נקבע כי יהודי מחלל שבת נחשב כגוי לעניין זה וגם מהיין שלו אסור לשתות. זאת אף על פי שבוודאי מותר להתחתן עם בנותיו של מחלל שבת, אם הן עצמן שומרות מצוות, ואין הוראה להתרחק מהן. בהתאם לדינים אלו, בעלי יקבים חילוניים שמעוניינים בהכשר ליינותיהם צריכים לקבל על עצמם שלא לגעת בהם בשום צורה, כתנאי לכך. יינן חילוני ביקב כשר שמעוניין לעמוד על טיב תוצרתו צריך לבקש מאדם שומר שבת לשאוב עבורו את היין מהחבית, חוויה שעלולה להעכיר את שלוות הנפש – במאמר שפרסם יעקב אור-יה בכתב העת יין וגורמה, הוא סיפר כי "פגש רבים וטובים בעולם היין הישראלי אשר חשו נעלבים ומושפלים מיחס הממסד הדתי אל יהדותם".

גם במפגש רעים, עלול חילוני שמכבד אדם דתי ביין להיעלב קשות אם האחרון יסרב לשתות ממנו, וינהג כהוראתו מודגשת סימני הקריאה של הרב שמואל אליהו:
"עם אלה שלא שומרים מצוות שותים רק קולה ומיץ תפוזים. לא שותים איתם יין !!" עם זאת, דתיים מתונים בדרך כלל אינם מקפידים על האיסור. וייתכן שיש להם הצדקה הלכתית לכך. ההשקפה המקובלת על רוב הציבור הדתי היא כי החילוניים הם בגדר "תינוקות שנשבו", וניתן להתייחס בסלחנות לאורח חייהם בשל העדר חינוך דתי הולם שיעמידם על דרך הישר ולראות אותם כמי שלא ממש אחראים לחילוניותם. אין לראותם כמומרים וכגויים. הרב עובדיה יוסף התחשב בשיקול זה והתיר להשתמש ביינו של חילוני. עם זאת הוא הגביל זאת לשומר מסורת שמחלל שבת בשל דוחק הפרנסה, בנוסח היהודים שהכיר בתקופתו כרב הראשי של מצרים בתחילת שנות החמישים. כך שמי שמתרועע עם אפיקורסים גמורים, מחללי שבת בלי להניד עפעף, ומרים איתם כוס של משקה, עדיין צריך לחפש הצדקה הלכתית אחרת.

פתח להתמודדות עם איסור יין הנסך נעוץ בכך שיין מבושל היה נדיר בתקופת חז"ל ולא נכלל בגזרתם על איסור יין הגוי. בביטאון תנועה להחזרה בתשובה, ניתנה עצה מה לעשות כאשר מזמינים משפחה חילונית הביתה לעשות שבת במגמה לקרבה לדת. יש לקנות יין מבושל, שנגיעת החילוני בו לא תאסור אותו. בכך יימנע הצורך המביך להקפיד על הרחקת החילונים מהיין, דבר שלבטח לא יסייע לקירוב הלבבות. למעשה, רבים מבין פוסקי ההלכה סוברים שאפשר לרתום לשירותיה של ההלכה את המדע האנטי בקטריולוגי ולהגדיר כל יין מפוסטר, שעובר חימום בטמפרטורה גבוהה, כמבושל ולפיכך נטול בעיית יין נסך.  מי יגול עפר מעיני לואי פסטר ויגלה לו עד כמה אפקטיבי התהליך שהמציא. הבעיה עם הכשרת המפוסטר היא שבניגוד ליין המבושל של תקופת חז"ל, שלא נכלל בגזירה מחמת נדירותו, היין המפוסטר של ימינו שכיח מאוד. על כן כמה מהפוסקים החרדים מפקפקים ביכולת הפסטור לנטרל גם את השלכותיו המזיקות של מגע הגוי והחילוני.


לקריאה נוספת

העימות בין בית שמאי לבית הלל – תלמוד ירושלמי, שבת פרק א הלכה ד

 י"ח דבר נכתבו בדם – תוספות גיטין לו ב, ד"ה אלא

 סיבות לאיסור יין נסך ונסיבותיו – אנציקלופדיה תלמודית, כרך כד, ערך יין של גויים

 חיים סולובייצ'יק, יינם, עם עובד, תל אביב תשס"ג, עמ' 79

על הרחבת איסור יין הנסך לחילונים – הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק א, יורה דעה סימן יא

 יין וגורמה, יולי 2006

 הרב שמואל אליהו – תשובה באתר כיפה, ט"ז בתמוז תשס"ב, http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=7735

 לדיון בנושא יין מבושל ופסטור, ראה בשו"ת יביע אומר, חלק ח, יורה דעה סימן טו

 תמונת שותי היין מוויקיפדיה

מודעות פרסומת
תגובות
  1. מש"כ "את אף על פי שבוודאי מותר להתחתן עם בנותיו של מחלל שבת, אם הן עצמן שומרות מצוות, ואין הוראה להתרחק מהן" איננו נכון דאכן יש פוסקים שכתבו שיש איסור התחתנות עם המומר (ובכלל זה המחלל שבת) כגון בחידושי הר"ן (חולין ד:) ובשו"ת המיוחסות לרשב"א ס' קמ"ב.

  2. David Aravon הגיב:

    כמה דברים:
    1. איזה גוי היום מנסך יין לעבודה זרה? אני עובד בחו"ל בחברת גויים ומעולם לא ראיתי אותם מנסכים יין על מזבח עבודה זרה. רובם אתאיסטים גמורים אגב. שלא לדבר על יהודי חילוני – הוא לא מאמין בה' אבל לא יצא לי להכיר יהודי אחד שהאמין במשהו אחר.
    2. מוזר שהרחיבו את האיסור לחילונים. איך זה שלא הרחיבו את האיסור ליין מבושל ולמשקאות אלכוהולים אחרים או בירה. מישהו כנראה לא מודע לכך שברוב המפגשים החברתיים, גם אצל הגויים, הבירה היא המשקה הפופולרי ביותר. אם יש משהו שיכול להוביל לידי חתנות היום – זו בירה.
    3. מוזר שגם פת גויים אסרו משום חתנות, אבל התירו פת פלתר. למה אין מושג דומה – יין פלתר?

    • לשני הסעיפים הראשונים התשובה שלי היא שהיהדות ההלכתית מנסה לשמור על דבקות קיצונית בעבר, אלא אם יש סיבות הכרחיות לחרוג מכך. אז מה שמכתיב את התנהלות הדברים ההלכתית בהווה, היא האופן שבו התנהלו הדברים פעם. ההווה פחות רלוונטי.
      באשר לסעיף השלישי – אני מניח שהתאמצו מאוד למצוא דרך שתאפשר לאכול פת גוי, כי פת זה דבר חיוני ביותר. יין חיוני הרבה פחות.

  3. וגם בשו"ת תשובות והנהגות ח"ג ס' שפ"ט למו"ר הרה"ג משה שטרנבוך שליט"א ראב"ד דירושלים עיה"ק תובב"א הבין בדברי הר"ן שיש איסור חתנות במומר עיי"ש בדבריו.

    • תודה על ההפניה. זו תשובה מעניינת! אמנם בסופו של דבר הרב שטרנבוך דווקא לא פוסק בהתאם להבנה הזו בדברי הר"ן, ומתיר להתחתן עם בת מחלל שבת.
      בכל אופן הגעתי מהרב שטרנבוך לשו"ת מהר"ם שיק (אבן העזר י"ד) ושם בבירור מבין את הר"ן כדבריך, ולפיכך מתפלא שאיש אינו חושש לדברי הר"ן אלו. אם כך נסכם שלפי הבנת המהר"ם שיק, אכן קיימת דעה שאוסרת על בנות מחלל שבת.

  4. שפרה צח הגיב:

    אם איסור יין הנסך כיום משמש כאמצעי מניעה בפני זיווגים לא כשרים, הרי שהחלוקה הקטגורית חילוני=גוי אינה מספיקה. הרי בידוע, למשל, שרמת הדתיות של הספרדים שומרי המצוות אינה שווה לזו של האשכנזים, ולכן אסור לבנותיהם ללמוד ביחד. אבל לשתות מיינם מותר?!
    ומנגד – יהודי שומר שבת, אבל חוטא בפדופיליה, האם עדיין הוא יכול להחשב כדתי לצורך העניין? ומיהו התינוק שנשבה, במקרה זה?

    • "הרי בידוע, למשל, שרמת הדתיות של הספרדים שומרי המצוות אינה שווה לזו של האשכנזים, ולכן אסור לבנותיהם ללמוד ביחד. אבל לשתות מיינם מותר?!" למה את מורידה רמת הדיון ע"י שטויות כזה?

      לא מצינו שמומר לעריות נחשב כמומר לכל התורה כולה משא"כ בשבת אכן מצינו דבר כזה ופשוט.

      • שפרה צח הגיב:

        ר' חיים הקטן – לענות לטיעונים ע"י כינויים כ'שטויות' אינו מכבד את רמת הדיון כאן. בכוונה הבאתי את העניין עד אבסורד. הרי מרגע שהנושא של יין נסך הפך מאיסור של עבודה זרה לאיסור בגלל התחברות לא ראויה, יש לבחון אותו תחת משקפיים אלה. להזכירך, בציבור החרדי היו מוכנים ללכת למאסר על חינוך נפרד לבנות, כשהם רואים בכך קידוש השם, לא פחות.
        ולכך שמומר לעריות לא נחשב למומר לתורה כולה – בעיניי כלל אינו "כזה פשוט" שהמדד היחיד על פיו אדם נחשב כשומר מצוות שמותר להתרועע איתו הוא שמירת השבת שלו.
        נראה שתהום פעורה בין השקפותינו, ולכן אין טעם בהמשך הדיון כאן.

      • David Aravon הגיב:

        איך לא מצינו? שהרי "מומר לדבר אחד" נחשב כמשומד לכל התורה…
        http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%90%D7%97%D7%93

        • מן הסתם העובר איסורי עריות עושה כן לתאבון ולא להכעיס ואינו בכלל מה שכתבת. אבל אין-הכי-נמי אין חילוק בין עוברי עבירות בעושים להכעיס אבל לא זו המדובר. אבל מאידך גיסא שפיר מצינו במחלל שבת שאפילו העושה כן לתאבון נחשב כמומר לכל התורה כולה.

          • David Aravon הגיב:

            אני לא מתכוון להקשות עליך. אם מצאת פתח לעוברי עריות – דיינו.

            • לא חושב שזו הצגה הוגנת של דעתו של ר' חיים הקטן.
              ממה שאני מבין, טיעונו הוא שאין לחבר בין מי שחוטא מחמת היצר, שעל זה היהדות נכונה לסלוח, כי "שבע יפול צדיק וקם", ויש לגלות רחמנות כלפי מי שמתנהג כאילו הוא חלק מהקהילה והוא עדיין "משלנו" בסופו של דבר, לבין מי שמבטא בבוטות את חוסר העניין שלו בקהילה ובחוקיה, דבר שמתגלם בעשייה "להכעיס".
              לטיעון זה יש בסיס חזק הן במסורת היהודית והן בפסיכולוגיה האנושית של ההשתייכות לקבוצות.

    • לא אתפלא אם יהיו חוגים חרדיים שיביאו את העניין עד כדי קיצוניות כזו..
      לגבי השאלה השנייה, פדופיליה אינה עבירה חמורה כלל ועיקר ביהדות המסורתית. למען האמת, רציתי לכתוב על כך פוסט, אבל ויתרתי – גם כי לא רציתי לתת הצדקות לאיזה פדופיל אדוק שיקלע לכאן, וגם כי דיבור על כך ישתמע כניגוח ארסי של היהדות.

      • שפרה צח הגיב:

        קשיא לי: מצד אחד אוסרים על נישואים אזרחיים, בנימוק של חשש מיצירת קרע בעם, כאשר חלקו יהיה מוגדר כספק פסול חיתון. מצד שני, אם ממילא יצא הפסק המדהים הזה, לפיו יהודים מרשים לעצמם להגדיר יהודים אחרים כ'גויים' שאסור להתחתן איתם רק על סמך נהלי שמירת השבת שלהם, ממילא כבר הקרע קיים, ואם כך – מה הואילו חכמים בתקנתם?

        • שפרה צח הגיב:

          ואגב – "פדופיליה אינה עבירה חמורה כלל ועיקר ביהדות המסורתית" – אני מניחה שכוונתך לפדופיליה הטרוסקסואלית. דא עקא שמרבית מקרי הפדופיליה בציבור החרדי הם הומוסקסואליים.

        • החרדים יענו לך שהם מעוניינים להתרחק מהחילונים, אך מוכנים יהיו לקבל חוזרים בתשובה. חשש "הקרע בעם" מבטא את הטענה שנישואים אזרחיים יובילו לכך שאפילו חילונים חוזרים בתשובה לא ניתן יהיה לקבל.

  5. ohris הגיב:

    ברוך השב אחרי תקופת יובש ארוכה!
    בתגובה לנאמר לעיל, איסור חתנות רובץ גם בהתקטננויות הכשרות השונות. הרי באופן ברור – או שאוכל כשר או שלא, לא ככה? אלא עשו כשרות לאשכנזים, כשרות לספרדים, וכשרות ל"דתיים אמיתיים באמת". הכשרות היא כבר לא גדר הלכתי, אלא גדר שנועד למנוע שידוכים לא רצויים…
    אגב, בפורים הקרוב אני עומד לפתור את הבעיה עם חברי החילוניים עם וויסקי. הרבה וויסקי.

    • תודה רבה. ברוכים הנמצאים 🙂
      יש בהחלט משהו בדבריך – כשרות הפכה לסוג של זהות בציבור החרדי, על כל מה שיוצא מכך.
      ואאחל לך קיום נעים של מצוות "חייב איניש לבסומי".

  6. Dhyan הגיב:

    גם חשיש של לא יהודים אסור לשימוש?
    ומה עם הבנות של הגוי עקרות? או אפילו טוב יותר מעוקרות או חסרות רחם? ומה עם אני על אי בודד ורק הגוי שם? יש חשש שזה יבויל אותי רחמן הליצן ליחסים אסורים?

    ומסיבה שגוי מארגן?

    • דרכה של ההלכה לגזור גזרה מסיבה מסוימת, ולאחר מכן כבר לא עורכים חילוקים דקים, והגזרה קיימת תמיד ובכל הנסיבות שהוגדרו. עם זאת, חשיש מעולם לא הוגדר בכלל נסיבות האיסור, כך שאיני חושב שהוא רלוונטי. אף שייתכנו סיבות הלכתיות אחרות לאסור על צריכת חשיש.

  7. […] *פוסט משובח בנושא יין נסך בימינו, בבלוג יהודים על הירח […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s