הנולדים מחדש

פורסם: 12/08/2013 ב-גרות, לא יהודים

המונח הדתי "לידה מחדש" מזוהה עם זרמים פונדמנטליסטיים בנצרות הפרוטסטנטית, שחבריהם מספרים בעיניים בורקות שמצאו את ישו בחייהם אחרי תקופה של סמים, אלכוהוליזם, מתירנות מינית או סתם כפירה, ורואים את עצמם כמי שנולדו שוב אל העולם.  גם נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ורג' בוש, צייר עצמו בצורה כזו במסע הבחירות שלו, מה שאפשר לציבור האמריקני להסיט עין ממשובות נעוריו, ולהפקידו על המשרה הרמה בעולם.

ג'ורג' בוש

מקורו של הביטוי בברית החדשה, בהכרזתו של ישו כי רק הנולד מחדש יוכל לראות את מלכות האלוהים.  ביהדות יש מקבילה לרעיון זה, לגבי גר. המתגייר הוא ממש כתינוק שנולד מחדש, לא כמטאפורה. מה טיבה של לידה זו?  יש המפרשים אותה כלידה ממש, היווצרות יש מאין, ויש רואים זאת כמעין גלגול נשמה מחודש. כך או כך, זהו אינו אותו אדם על פי ההלכה.

היהדות לוקחת את רעיון הלידה מחדש ברצינות שהייתה מכה בהלם את הפרוטסטנטים חובבי המונח. מאחר שהגר נולד מחדש, פקעו יחסי הקרבה בינו לבין הוריו.  גיורת או גר שמקיימים יחסי אישות עם אביהם ואמם, אינם עוברים על גילוי עריות! אמנם חכמים אסרו על יחסים מסוג זה, למרות שמבחינה פורמלית אין סיבה לאוסרם, מחשש "מה יגידו", פן יאמרו האנשים שקבלת עול היהדות, תחת שתוסיף קדושה, מאפשרת פריצות מינית .

בתורה מוזכר איסור חמור על נישואי שתי אחיות והוא נמנה בין תועבותיהם של הכנענים הקדומים יחד עם התנהגויות כניאוף, כיחסי מין עם ההורים וכמשכב זכור (ויקרא יח). הרב קוק מנמק זאת בכך ששתי אחיות המתחרות על אותו בעל נעשות אויבות זו לזו ו"זה הוא פגם כללי ביסוד האחווה שהעולם מושתת עליו", אולם  האיסור מעמיד את  אחת הסתירות הזועקות ביותר במקרא, שהרי יעקב נשא שתי אחיות, רחל ולאה, ומהן יצא העם היהודי כולו. פרשני המקרא התחבטו בבעיה, ואחת התשובות היצירתיות מבוססות על דינו של המתגייר. יעקב גייר את רחל ולאה, שתיהן נולדו מחדש ובכך ניתק הקשר המשפחתי ביניהן, וכבר אין מניעה לקחת את שתיהן יחד לנשים.

רעיון הלידה מחדש תקף לדינים אחרים. אם גוי התגייר יחד עם ילדיו, אין הם נוהגים עליו דיני אבלות. הוא אינו אביהם, שהרי נולדו מחדש.  מאותה סיבה, גם במקרה המצער שבו הם מתו לפניו, אין הוא יושב עליהם שבעה.  ברור גם שילדי הגר, אף אם התגיירו יחד איתו, גם אינם יורשים אותו. האם גר יכול להתפלל למען אביו הגוי ולומר למענו קדיש אחר מותו ? במקורות נכתב שאין תועלת בתפילת בן זה עבור אביו, וההסבר לכך נעוץ בכך שבן שהתגייר, כאמור, אינו נחשב בן בכלל. אף על פי כן, כשהופנתה שאלה זו אל הרב עובדיה יוסף, הוא פסק בה כדרכו הרגישה בענייני הלכה (השונה כידוע כל כך ממנהגי הפיל בחנות חרסינה שמאפיינים את דרשותיו הציבוריות ואת תירוצי השואה שלו). לדבריו, אף שתפילה זו לא תועיל כאילו הייתה תפילת בן רגיל, עדיין תועלת יש בה, וחשוב שהבן יאמרה על אביו הגוי .

האם בן ואמו שהתגיירו יכולים להתייחד יחד? ההלכה אוסרת על גבר ואישה להסתגר יחד, אך לאם ובנה הדבר מותר, מאחר שאין יצר מיני ביניהם. מה קורה כשהגיור ניתק את קשרי ההורות, האם צריכים הבן והאם להתרחק זה מזה כאילו היו זרים גמורים? הרב משה פיינשטיין, עוד פוסק חרדי שחלק כבוד לשכל הישר, בחר שלא ללכת אחר ההיגיון הפורמלי של ההלכה, וסבר ששינוי המעמד ההלכתי אין בו כדי לחולל משיכה מינית שאינה, ולפיכך ההתייחדות מותרת .

לידתו מחדש של הגר אין פירושה שהוא נחשב כמו ישראל ממש. בהלכה נקבע שלא תינתן לגר שום משרה שיש בה שררה, אפילו לא ניהול אספקת המים. רבי יהודה הלוי, מחבר ספר הכוזרי, צייר תמונת עולם שבה עם ישראל הוא העם הנבחר, סגולתו עוברת בתורשה, והגרים הנספחים אליו, הם וצאצאיהם, אינם יכולים להגיע לדרגתו . זו השקפה בעלת אלמנטים גזעניים, והיא לא התקבלה על דעת הכול. בדורנו, הפוסק החרדי האמריקני הרב מנשה קליין, שבטהרנותו בענייני ייחוס נתקלנו כבר בנושא בן הנידה, קרא ליהודים כשרים שלא להתחתן עם גרים. בשנות השישים הסעירה את המדינה נחישותו של מנהיג נטורי קרתא, עמרם בלוי, להתחתן עם הגיורת רות בן דוד, חוטפת הילד יוסל'ה שוחמכר, למרות האיסור שהטיל על כך בד"ץ העדה החרדית. הנישואים הובילו לפילוג בעדה לכמה שנים.

מנגד, זווית אוהדת וחמה לגר הציג הרמב"ם במכתב מפורסם ששלח לגר צדק בשם עובדיה ובו קבע שהוא יכול לברך ולהודות בתפילתו על ה"ניסים שנעשו לאבותינו", כאילו אבותיו היו אבותינו ונימק זאת באומרו:

"מאחר שנכנסת תחת כנפי השכינה ונלווית אליו, אין כאן הפרש בינינו ובינך. וכל הנסים שנעשו כאילו לנו ולך נעשו… אין שום הפרש כלל בינינו ובינך בשום דבר".


לקריאה נוספת

לידה מחדש בברית החדשה – יוחנן ג

לידה מחדש בתלמוד – במות סב א

גלגול נשמתו של הגר – רבי יעקב אטלינגר, ערוך לנר, יבמות סב א

דיני הגר – ראה אנציקלופדיה תלמודית, כך ו, ערך גר, פרק ג

הרב קוק על נישואי אחיות – שמונה קבצים, קובץ ו סח

 רחל ולאה כגיורות – ראה אצל הרב עובדיה יוסף, שו"ת יחוה דעת, חלק ה, סימן לג

קדיש הגר על אביו – שו"ת יחווה דעת, חלק ו, סימן ס

 ייחוד במשפחת הגרים – שו"ת אגרות משה, אבן העזר חלק ד, סימן סד

 הלכות הגר – הלכות מלכים פרק א, הלכה ד

 סגולת עם ישראל – רבי יהודה הלוי, ספר הכוזרי, מאמר א

 לא להתחתן עם גרים – שו"ת משנה הלכות, סימן ט, סעיף רלז

אביעד הכהן , על יחסו של הרמב"ם לגר ולאחר

תמונת ג'ורג' בוש הבן – מהוויקיפדיה

מודעות פרסומת
תגובות
  1. שפרה צח הגיב:

    מדהים! ומה שמעניין עוד יותר הוא ההיפוך הגמור לסוגיית האימוץ ביהדות: כאשר מדובר בגיור, האקט של אימוץ דת גובר על קשר דם. לעומת זאת, כאשר מדובר על אימוץ ילד, קשר הדם הוא שקובע. האימוץ אינו יוצר יחסי משפחה על פי ההלכה, ולכן מותר לבן מאומץ לשאת את אחותו, וכאשר ההורים המאמצים נפטרים, אין הילדים המאומצים יורשים אותם, (אלא אם נכתבה צוואה לטובתם).
    כפועל יוצא, אם הגוי התגייר עם ילדיו ואחר-כך אימץ ילד נוסף, מבחינת ההלכה אף אחד מילדיו לא צריך לנהוג דיני אבלות, ואף אחד מהם גם לא יורש אותו.

    • האמת שאף פעם לא חשבתי על זה כך, אבל אפשר להבין את ההיגיון העתיק שבדבר. גיור זה אקט דתי שמאושר על ידי אלוהים. הוא יכול לשנות סדרי עולם. לעומת זאת, אימוץ זה החלטה שרירותית של בני אדם. הם לא יכולים להכתיב שינויים לחוקים האלוהיים..

  2. ohris הגיב:

    יפה אמרת, יפה סיימת. יש פה משום "ואהבתם את הגר" (:

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    בעיית הסתירה בין נישואי יעקב לבין איסור נישואין לשתי אחיות נוצרה בעיקרה, כך נראה לי, כאשר ראשוני המפרשים ביהדות החלו במפעל המקיף של נתינת טעם לחוקי התורה. מבלי להתחשב בטעמי המצוות, אין למעשה סתירה בין נישואי יעקב לבין האיסור התורני כי יעקב נשא שתי אחיות כאשר הדבר עוד היה מותר, לפני נתינת התורה ע"י משה, בדיוק כשם שאפשר להניח שהם אכלו חיות טמאות כי למעשה אכילתם עוד לא נאסרה.

    אך ברגע שמפרשי התורה נתנו טעם למצוות, ישנה הנחה מובלעת שהטעם הוא נצחי, ולכן מה שטוב (או רע) לנו כנראה צריך להיות טוב (או רע) גם ליעקב. ולכן נעשו הרבה פיתולים פרשניים כדי להסביר כיצד יעקב נשא שתי אחיות ואף על פי כן לא ניזוק מהחיסרון שבדבר (כמובן לפי טעם המצווה שניתן ע"י הפרשנים).

    אפשר לדוגמה גם לבחון את הטעם לברית המילה. הרבה ממפרשי התורה דנו רבות בפגימה שיש בנפשו של מי שלא נימול ונשאר ערל. ברגע שטעם זה ניתן, מיד צריך למצוא תירוץ כיצד אברהם אבינו נשאר ערל כמעט עד גיל מאה….

    • הטענה שלך מעניינת והייתי מוכן לאמץ אותה על עורלה ועל מצוות נוספות, אבל קשה יותר לאמץ אותה על עניין שתי אחיות, כי נראה שהעבירה נמנית באיסורי העריות, כמו משכב זכור וניאוף, על תועבות שהתורה משייכת ליושבי כנען הקדומים, דהיינו דברים שקיימת סלידה אנושית בסיסית מהם.
      כִּי בְכָל-אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם. וַתִּטְמָא הָאָרֶץ, וָאֶפְקֹד עֲו‍ֹנָהּ עָלֶיהָ; וַתָּקִא הָאָרֶץ, אֶת-יֹשְׁבֶיהָ. וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה: הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ. וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s