המונח הדתי "לידה מחדש" מזוהה עם זרמים פונדמנטליסטיים בנצרות הפרוטסטנטית, שחבריהם מספרים בעיניים בורקות שמצאו את ישו בחייהם אחרי תקופה של סמים, אלכוהוליזם, מתירנות מינית או סתם כפירה, ורואים את עצמם כמי שנולדו שוב אל העולם. גם נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ורג' בוש, צייר עצמו בצורה כזו במסע הבחירות שלו, מה שאפשר לציבור האמריקני להסיט עין ממשובות נעוריו, ולהפקידו על המשרה הרמה בעולם.
מקורו של הביטוי בברית החדשה, בהכרזתו של ישו כי רק הנולד מחדש יוכל לראות את מלכות האלוהים. ביהדות יש מקבילה לרעיון זה, לגבי גר. המתגייר הוא ממש כתינוק שנולד מחדש, לא כמטאפורה. מה טיבה של לידה זו? יש המפרשים אותה כלידה ממש, היווצרות יש מאין, ויש רואים זאת כמעין גלגול נשמה מחודש. כך או כך, זהו אינו אותו אדם על פי ההלכה.
היהדות לוקחת את רעיון הלידה מחדש ברצינות שהייתה מכה בהלם את הפרוטסטנטים חובבי המונח. מאחר שהגר נולד מחדש, פקעו יחסי הקרבה בינו לבין הוריו. גיורת או גר שמקיימים יחסי אישות עם אביהם ואמם, אינם עוברים על גילוי עריות! אמנם חכמים אסרו על יחסים מסוג זה, למרות שמבחינה פורמלית אין סיבה לאוסרם, מחשש "מה יגידו", פן יאמרו האנשים שקבלת עול היהדות, תחת שתוסיף קדושה, מאפשרת פריצות מינית .
בתורה מוזכר איסור חמור על נישואי שתי אחיות והוא נמנה בין תועבותיהם של הכנענים הקדומים יחד עם התנהגויות כניאוף, כיחסי מין עם ההורים וכמשכב זכור (ויקרא יח). הרב קוק מנמק זאת בכך ששתי אחיות המתחרות על אותו בעל נעשות אויבות זו לזו ו"זה הוא פגם כללי ביסוד האחווה שהעולם מושתת עליו", אולם האיסור מעמיד את אחת הסתירות הזועקות ביותר במקרא, שהרי יעקב נשא שתי אחיות, רחל ולאה, ומהן יצא העם היהודי כולו. פרשני המקרא התחבטו בבעיה, ואחת התשובות היצירתיות מבוססות על דינו של המתגייר. יעקב גייר את רחל ולאה, שתיהן נולדו מחדש ובכך ניתק הקשר המשפחתי ביניהן, וכבר אין מניעה לקחת את שתיהן יחד לנשים.
רעיון הלידה מחדש תקף לדינים אחרים. אם גוי התגייר יחד עם ילדיו, אין הם נוהגים עליו דיני אבלות. הוא אינו אביהם, שהרי נולדו מחדש. מאותה סיבה, גם במקרה המצער שבו הם מתו לפניו, אין הוא יושב עליהם שבעה. ברור גם שילדי הגר, אף אם התגיירו יחד איתו, גם אינם יורשים אותו. האם גר יכול להתפלל למען אביו הגוי ולומר למענו קדיש אחר מותו ? במקורות נכתב שאין תועלת בתפילת בן זה עבור אביו, וההסבר לכך נעוץ בכך שבן שהתגייר, כאמור, אינו נחשב בן בכלל. אף על פי כן, כשהופנתה שאלה זו אל הרב עובדיה יוסף, הוא פסק בה כדרכו הרגישה בענייני הלכה (השונה כידוע כל כך ממנהגי הפיל בחנות חרסינה שמאפיינים את דרשותיו הציבוריות ואת תירוצי השואה שלו). לדבריו, אף שתפילה זו לא תועיל כאילו הייתה תפילת בן רגיל, עדיין תועלת יש בה, וחשוב שהבן יאמרה על אביו הגוי .
האם בן ואמו שהתגיירו יכולים להתייחד יחד? ההלכה אוסרת על גבר ואישה להסתגר יחד, אך לאם ובנה הדבר מותר, מאחר שאין יצר מיני ביניהם. מה קורה כשהגיור ניתק את קשרי ההורות, האם צריכים הבן והאם להתרחק זה מזה כאילו היו זרים גמורים? הרב משה פיינשטיין, עוד פוסק חרדי שחלק כבוד לשכל הישר, בחר שלא ללכת אחר ההיגיון הפורמלי של ההלכה, וסבר ששינוי המעמד ההלכתי אין בו כדי לחולל משיכה מינית שאינה, ולפיכך ההתייחדות מותרת .
לידתו מחדש של הגר אין פירושה שהוא נחשב כמו ישראל ממש. בהלכה נקבע שלא תינתן לגר שום משרה שיש בה שררה, אפילו לא ניהול אספקת המים. רבי יהודה הלוי, מחבר ספר הכוזרי, צייר תמונת עולם שבה עם ישראל הוא העם הנבחר, סגולתו עוברת בתורשה, והגרים הנספחים אליו, הם וצאצאיהם, אינם יכולים להגיע לדרגתו . זו השקפה בעלת אלמנטים גזעניים, והיא לא התקבלה על דעת הכול. בדורנו, הפוסק החרדי האמריקני הרב מנשה קליין, שבטהרנותו בענייני ייחוס נתקלנו כבר בנושא בן הנידה, קרא ליהודים כשרים שלא להתחתן עם גרים. בשנות השישים הסעירה את המדינה נחישותו של מנהיג נטורי קרתא, עמרם בלוי, להתחתן עם הגיורת רות בן דוד, חוטפת הילד יוסל'ה שוחמכר, למרות האיסור שהטיל על כך בד"ץ העדה החרדית. הנישואים הובילו לפילוג בעדה לכמה שנים.
מנגד, זווית אוהדת וחמה לגר הציג הרמב"ם במכתב מפורסם ששלח לגר צדק בשם עובדיה ובו קבע שהוא יכול לברך ולהודות בתפילתו על ה"ניסים שנעשו לאבותינו", כאילו אבותיו היו אבותינו ונימק זאת באומרו:
"מאחר שנכנסת תחת כנפי השכינה ונלווית אליו, אין כאן הפרש בינינו ובינך. וכל הנסים שנעשו כאילו לנו ולך נעשו… אין שום הפרש כלל בינינו ובינך בשום דבר".
לקריאה נוספת
לידה מחדש בברית החדשה – יוחנן ג
לידה מחדש בתלמוד – במות סב א
גלגול נשמתו של הגר – רבי יעקב אטלינגר, ערוך לנר, יבמות סב א
דיני הגר – ראה אנציקלופדיה תלמודית, כך ו, ערך גר, פרק ג
הרב קוק על נישואי אחיות – שמונה קבצים, קובץ ו סח
רחל ולאה כגיורות – ראה אצל הרב עובדיה יוסף, שו"ת יחוה דעת, חלק ה, סימן לג
קדיש הגר על אביו – שו"ת יחווה דעת, חלק ו, סימן ס
ייחוד במשפחת הגרים – שו"ת אגרות משה, אבן העזר חלק ד, סימן סד
הלכות הגר – הלכות מלכים פרק א, הלכה ד
סגולת עם ישראל – רבי יהודה הלוי, ספר הכוזרי, מאמר א
לא להתחתן עם גרים – שו"ת משנה הלכות, סימן ט, סעיף רלז
אביעד הכהן , על יחסו של הרמב"ם לגר ולאחר
תמונת ג'ורג' בוש הבן – מהוויקיפדיה
יהודים על הירח 
