מתי אין לשדך

פורסם: 04/12/2011 ב-נישואים

מצווה גדולה לשדך, לסייע בהקמת בית ומשפחה בישראל. אפילו פופולארי לטעון, אף שאין לכך למיטב ידיעתי מקור קדום, שלמצליח במלאכת השידוך מובטח שליש שלם מגן העדן, וזהו ללא ספק שכר נאה. אך מה בדבר מעשה שידוך שמוליד חטא? למשל מה קורה כשמסייעים לגבר ואישה חילונים למצוא זה בזה את שאהבה נפשם? הרי שידוך בין בני זוג שטבילה במקווה אינה חלק משגרתם הרומנטית יוביל לבעילות נידה רבות מסבור, וזהו אקט שההלכה מגנה בכל תוקף.  פוסק חשוב שדן בסוגיה, הרב צבי יהודה ברלין, הגיע למסקנה כי מותר לאדם להתפרנס כשדכן מקצועי על ידי זיווג חילונים – פרנסה מתירה הרבה שרצים – אך אם השידוך נעשה בחינם, ותירוץ הפרנסה אינו תקף, אין ראוי להכיר בין שני בני הזוג והמעשה אף עלול להיחשב אסור.

חתונה יהודית

לא רק זאת אלא שמתברר שיש רבנים שמעלים מדרגה את התנגדותם לשידוכיו של זוג חילוני. כאשר מזמינים אותם לערוך חופה לציבור שחובש כיפה רק לכבוד האירוע, הם מקפידים לעשות שימוש בעדים פסולים על מנת לוודא שהנישואים לא ייחשבו נישואים. קשה להעלות על הדעת אירוניה גדולה מזו. הזוג הצעיר, אולי בלחץ ההורים, מסכים להתחתן כדת משה וישראל, אך דווקא הרב שאמור להיות נציג ההלכה באירוע, מוליך שולל את החתן והכלה, ומקיים טקס שאין לו משמעות מבחינה הלכתית והוא בעל אופי תיאטרלי לגמרי.

הרב אליהו בקשי דורון, הרב הראשי לישראל לשעבר, מספר שנתקל בהתנהגות כזו אצל רבנים, שהניחו שאישה חילונית עלולה לנאוף, בפרט זו הייתה הסטיגמה שהייתה להם לגבי נשות הקיבוצים. הם רצו למנוע ממנה את הניאוף, פשוט על ידי זה שיימנעו מלהפוך אותה לאשת איש. כך גם אם תוליד ילדים מגבר אחר, הם לא ייחשבו ממזרים. הרבנים שבמכוון חיתנו בעדים פסולים טענו שקיבלו הוראה לעשות כך מפוסק בכיר.  הרב בקשי דורון שלל את התנהגותם שתיאר כגנבת דעת וחילול השם. במקום לעסוק במעשי רמייה הוא הציע לאפשר נישואים אזרחיים בישראל, הצעה שלא הפכה אותו לחביבן של המפלגות הדתיות, על אף יתרונותיהם ההלכתיים של הנישואים האזרחיים.

בעד נישואים אזרחיים

בטעות מקובל בציבור לסבור שנישואים אזרחיים עלולים לפלג את העם, וליצור שני מעמדות שלא יתחתנו ביניהם, אך אין זה נכון. ההשקפה המקובלת על הפוסקים היא שנישואים אזרחיים אינם נחשבים בכלל נישואים, אין הם מחייבים גט ואין חשש שייצרו ממזרים. ילד שנולד מנישואים אזרחיים ויחזור בתשובה, יוכל להתערות בחוגים החרדיים מבלי בעיות מלבד בעיותיו הרגילות של החוזר בתשובה בחברה החרדית. כבר כיום חלק ניכר מבני העם היהודי מתחתן בנישואים אזרחיים, או נישואים רפורמים וקונסרבטיבים, הדומים להם מבחינת ההלכה, אבל הציבור הדתי אינו נמנע מלקלוט ילדים לנישואים כאלו. אם הם רוצים לשוב למורשתם, ישראל סבא מחכה להם וזרועותיו פתוחות לרווחה.

דווקא נישואים דתיים אורתודוקסיים מעוררים בעיית ניאוף וממזרות. כשאישה מתחתנת בנישואי קפריסין, היא יכולה, מבחינת ההלכה, לשכב עם בעלה או עם גבר זר, ואין הבדל משמעותי בין שתי האפשרויות. בעלה אינו באמת בעלה, ולכן גם היחסים עם גבר זר אינם באמת ניאוף והילדים שיוולדו ממנו לא יהיו ממזרים. לעומת זאת, כשאישה מתחתנת בחתונה יהודית כשרה, אבל לא מחויבת לקודי ההתנהגות של ההלכה, אין קץ לסיבוכים ולעבירות ההלכתיות החמורות שעלולים להיגרם מכך. רב שמחתן אישה כזאת ומקפיד שהכול יהיה כפי שצריך, עלול לעשות עוול גדול לרבנים שיבואו אחריו וינסו למצוא דרכים לפתור את בעיות הממזרות שהנישואים יצרו.

הרב עובדיה יוסף נוהג לפתור מקרי נישואים שהולידו צרות על ידי פסילת עדי הטקס בשל היותם חילוניים, מה שמוביל לביטול תוקפם של הנישואים רטרואקטיבית. לכן רב מרחיק ראות שיתחשב באפשרות שהרב עובדיה   וממשיכי מורשתו יצטרכו להידרש לביטול הנישואים, ינהג כמו הרבנים שהרב בקשי דורון הוקיע, לא יקפיד על עדים ראויים דווקא, וימצא דרך להפוך את החתונה הכשרה למשחק תפקידים סתמי מבחינה הלכתית.

ענידת טבעת

שידוך בין גויים

אחרי כל זאת עדיין אפשר לטפוח על כתפו של שדכן בין חילונים. הוא יכול להשתבח בכך שעל אף הבעיות ההלכתיות שעורר, צפויים להיוולד בזכותו ילדים יהודים, אך מה לגבי שידוך מסוג אחר, שלא מעורר בעיות הלכתיות מיוחדות, אך גם לא ינפיק יהודים חדשים – שידוך בין זוג גויים?

חלק מפוסקי ההלכה התירו עשיית שידוך כזה, חלק אסרו. בספרד במאה ה-13 היה הרמב"ן, רבי משה בן נחמן, רופא מיילד בספרד לנשים לא יהודיות, וננזף על כך בידי רב בן תקופתו שהתלונן על שהוא מרבה את זרעו של עמלק. על אותו משקל, היו רבנים שהתנגדו לזיווג גויים בידי יהודי, משום שהשידוך ירבה את זרע הגויים בעולם. חשש נוסף שעלה הוא שהשדכן יוזמן להשתתף בחתונת הזוג הלא יהודי, דבר שההלכה אינה רואה בעין יפה. בעניין זה הושמעה גם דעה סובלנית שמבדילה בין הגויים בעת העתיקה שאסור לעסוק בשידוכים בקרבם, לבין הגויים בימינו שהיחס אליהם יכול להיות ליברלי יותר. ככלות הכול, הם פחות ברבריים.

בספרו האוטוביוגרפי של ישראל סגל על נעוריו החרדיים, "וכי נחש ממית",  הוא מתאר סצנה, אמיתית או פרי דמיון, שבה הייתה משפחתו ישובה לשולחן והוא הועמד לפני קושיה הלכתית שהציב לו אחיו, מעין חידת הגיון: מדוע, אם אסור לשדך גויים מחשש שמא יתרבו, אסור לשדך גם גבר ואישה גויים עקרים. הרי במקרה כזה אין חשש להבאת צאצאים כתוצאה מהשידוך. המשפחה המתינה בדריכות לתשובתו המחוכמת, וזו לא התמהמה לבוא. "ייתכן שהגוי העקר יתחתן עם גוייה פוריה והזיווג יהיה עקר, וייתכן שהגויה העקרה תינשא לגוי פורה וגם אז לא יהיו ילדים. ואם ישדך ביניהם, בעצם מעשה השידוך הוא מצמצם את האפשרויות. במקום שני זוגות של גויים עקרים יהיה רק זוג אחר". לפי התיאור בספר, אחיו של סגל, לימים אחד הצדיקים המפורסמים של החברה החרדית הליטאית, הגיב בהתלהבות למענה המפולפל: "'אתם לא יודעים מי הבן שלכם" אמר ומחא כף.

ההלכה שסגל תיאר ונימוקה השנון נראים כמו פארפראזה פרטית על מכתם שנון של סמואל באטלר. באטלר תיאר את חיי הנישואים של הסופר הסקוטי תומס קרלייל במשפט:"אלוהים היטיב לעשות כשחיתן את גברת קארלייל עם מר קארלייל וכך גרם שיהיו רק שני אומללים במקום שיכולים היו להיות ארבעה". באופן מקביל, אך מהופך, אלוהים על פי סגל מעדיף שלא לחתן זוג עקרים, וליצור ארבעה גויים עקרים במקום שניים. נימוקו של סגל כנראה לא נבדה מלבו, שכן הוא צוטט בשם אלוף הלמדנות הליטאית, רבי חיים מבריסק, בספר חרדי.


לקריאה נוספת

הסתייגות משידוך בין חילוניים – הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, שו"ת משיב דבר, חלק ב, סימן לב

 הרב אליהו בקשי-דורון, "חוק נישואין וגירושין – היצא שכרו בהפסדו", בתוך: תחומין כה תשס"ה

הרב שמואל ת. הלוי רובינשטיין, נישואים אזרחיים בהלכה, סיני מח תשכ"א. באתר דעת:

 ביטול נישואין למפרע – למשל שו"ת יביע אומר חלק ג, אבן העזר סימן ח

 לשדך גויים – על הדעות בנושא ראה: שו"ת חוות יאיר, סימן קפה; שו"ת יהודה יעלה, יורה דעה, סימן רל

אליהו מונק, ציץ שלמה – דיני הנהגות עם העכו"ם, בני ברק תשס"ג, עמ' 143

ישראל סגל, וכי נחש ממית, כתר, ירושלים 2004, עמ' 93

מקור תמונת נתינת הטבעת – http://en.wikipedia.org/wiki/File:Weddingring-JH.jpg

מודעות פרסומת
תגובות
  1. מורן כהן הגיב:

    מבחינת הילדים הממזרים, כאשר את מתחתנת בחתונה אזרחית שרשומה במשרד הפנים היחידים שיראו את ילדייך כממזרים זה הרבנות וגם זה לא תמיד.

    • אישה שמתחתנת בחתונה אזרחית אינה הופכת את ילדיה לממזרים.
      לדעת רוב הפוסקים, אפילו במקרה שבו האישה תוליד ילדים מגבר אחר, אחרי הנישואים האזרחיים, לא ייחשבו ילדים אלו לממזרים. בכך נישואים אזרחיים בעייתיים פחות מבחינה הלכתית מאשר נישואים דתיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s